3 תשובות
לספר למישהו דחוף, לפנות עזרה
הייתי בסיפור שלך שנה שלמה.. ימים עם בקושי קלוריות ואחריהם ימים שלא יכולתי לשלוט על עצמי ואז שנאה וגועל על מה שאכלתי ושוב הרעבה ושוב אכילה בלי שליטה.. ככה בלתי נגמר. הדרך היחידה לעצור את זה, ואת לא תאהבי לשמוע את זה, היא להפסיק להרעיב את עצמך. היה לי מאוד קשה לקבל את זה, קראתי על זה באינטרנט, חיפשתי מליון טיפים, באנגלית, בעברית, איך להפסיק את המעגל הזה. תמיד כשהיה כתוב להפסיק להרעיב את עצמך הייתי מתעצבנת ועוברת לאתר אחר.. כי אין מצב שאני מפסיקה להרעיב את עצמי, אני לא יכולה! אבל, אחרי המון חודשים כאלה שזה פשוט לא עצר לא משנה מה עשיתי, הבנתי שכנראה זו באמת הדרך היחידה. התחלתי טיפול, קיבלתי תפריט, התחלתי לאכול יותר.. זה לא הפסיק! זה גרם לי להרגיש עוד יותר גועל ואשמה וחרטה שאני גם אוכלת תפריט רגיל וגם מעבר לו! ואז חזרתי שוב לכמעט כלום קלוריות.. זה כמובן לא עזר. אחרי כמה שבועות/חודשים של אכילה לפי התפריט, זה הפסיק! כל האכילה הזאת ללא שליטה הפסיקה. אני יודעת כמה רע את מרגישה איתם.
תפני לטיפול, זה סבל שלא נגמר.
אנונימי
אה ועוד משהו- תדעי שזה רק גרם לי לעלות לאט לאט יותר כי כל מה שאיבדצי במהלך ההרעבות היה חוזר עם תוספת אחרי האכילה ללא שליטה! זה רק העלה אותי טיפה יותר עם הזמן.
עכשיו, אני אוכלת כמות קבועה, עדיין מעטה מדי אבל היא הרבה יותר טובה מהכמות שהייתי רגילה לאכול.. ונחשי מה? פתאום דווקא עכשיו הגוף שלי יורד במשקל ברצף ואני אפילו אוכלת מדי פעם דברים שהייתי מסכימה להכניס לפה רק אחרי צום ממושך כמו פיצה/גלידה/המבורגר.. ואני אוכלת אותם בנוסף לכל מה שאני אוכלת. פעם אם הייתי אוכלת סלט זה היה מספיק כדי שכל המשקל שאיבדתי בימים שלפניו יחזור בחזרה. הגוף מתרגל לכמות קטנה מאוד ואז אם אוכלים טיפה יותר הוא ישר עולה.. הייתי יכולה לאבד 3 קילו בשבוע ואז לעלות אותם ביומיים גם אם לא הייתי בהתקף אכילה אלא אוכלת כמות נורמלית
אנונימי