הגיוני שאני ממשיכה להיפגע מזה?

*סליחה שזה ארוך.*
יש לי קבוצת חברות, שאנחנו כביכול אמורות להיות "חברות הכי טובות". אנחנו 3-4 בנות (אחת יוצאת ונכנסת מבחירה שלה, מתרחקת בקיצור). החברות שנשארו לי חברות שלי מהגן. ואיכשהו אני כל הזמן זאת שיוצאת מובן מאליו. אני זאת שצריכה לעשות את העבודות כי הן לא טורחות לעשות כלום, אני זאת שבסופו של דבר מביאה להן ונותנת להן ובתמורה הן לא מחזירות לי כלום (אני יודעת שזה הקטע של חברות, אבל למשל מצב שהיה: לילדה א' יש 10 סוכריות, היא מביאה לילדה ב' ולי היא אומרת "לא את לא מביאה לי כלום"). אני עוזרת להן, וברגע שאני צריכה עזרה מהן הן צוחקות ובורחות. ואז שאני עושה להן כביכול רגשות אשם הן יושבות בעצבים ו"מנסות" להקשיב ולעזור אבל זה לא באמת אכפת להן ובכללי הן ריכלו עליי כשאני מולן בלחישות. עכשיו הגיע הגבול - יש עוד שתי בנות שאני חברה ממש טובה שלהן. גיליתי שלפני כמה ימים שתי החברות שלי והן הלכו ביחד לבלות הרבה זמן כשאני קבעתי איתן בכלל קודם, ופשוט השאירו אותי בחוץ ולא טרחו לפחות לספר לי. אולי הן לא רצו שאני אפגע, אבל הן העלו מלא תמונות משם שהן מבלות והיה מושלם. וכששאלתי אותן לגבי זה הן כמו תמיד - צחקו וברחו. עכשיו ? קבענו להיפגש בשעה מסוימת להכין משהו מיוחד לחברה אחרת כי לא יכולתי בשעה אחרת. עכשיו כשחזרתי והתקדרתי אליהן, הן התחילו לצחוק וגיליתי שהן הלכו קנו והכינו את הכל לבד, וכרגיל, תוך כדי שאמרו לי את זה צחקו. אם זה היה קורא למישהי אחרת (וקרה, אבל בכלל לא מכוונה כזאת ובצורה שונה לגמרי שכן הייתה אמורה להיות מעורבות) אני ועוד מישהי היינו קופצות ומתחננות שתסלח. עכשיו הן בקושי התקשרו. זה הגיוני שאני נפגעת ? מה אני יכולה לעשות ? נמאס לי.