מתגעגעת כל כך אל האהבה של חיי

כבר מהפעם הראשונה שנפגשנו היה משהו באוויר, הרגשתי נאהבת מהפעם הראשונה שהוא רק הסתכל אליי.. הוא היה שם במשך שנה וחצי, הקשר שלנו היה מיוחד, אבל החלטנו שזה לא מתאים (לא אפרט למה), ואני לא מצליחה לשכוח אותו כבר מעל שנה למרות שלא נפגשנו מאז.. אני לא יודעת להסביר את זה, אני פשוט יודעת ומרגישה שהוא אהבת חיי ושאני לא אוהב גבר אחר לעולם כמו שאהבתי אותו.. אני יודעת שגם הוא לא שכח אותי אבל זאת אהבה בלתי אפשרית שנועדה להיכשל.. כל מה שאני עושה אני חושבת רק עליו, כל שיר, כל בושם, כל מילה ואפילו כל ארוחה מזכירים לי אותו, אני לא מצליחה לחיות בלעדיו ולנתק אותו מהחיים שלי.. אני לא יכולה לדבר איתו ולא יכולה לחזור אליו אבל אני פשוט מרגישה שאשאר לנצח לבד כי הלב שלי לעולם לא יתבשל לאהבה חדשה, הוא אהבת חיי..
סליחה הייתי חייבת לפרוק, ועכשיו לשאלה: הרגשתם פעם שמצאתם את אהבת חייכם? איך זה קרה? ומה אתם חושבים על הסיפור שלי?