למה לפעמים אנשים חושבים שאנשים תמיד יהיו בחיים שלהם ולוקחים אותם כמובן מאליו וכשהם נעלמים מבינים את הערך שלהם?

כי ככה זה בחיים. לא מבינים את הערך האמיתי של משהו עד שמאבדים אותו.

כמו שאמרו מעליי- הרבה פעמים לא מבינים את הערך האמיתי של משהו עד שמאבדים אותו.
לדעתי חלק מזה גם זה שבאיזשהו שלב, את מתרגלת לבן אדם. ואני לא מתכוונת במובן של "מובן מאליו" אלא פשוט שאת רגילה שהוא נמצא שם. את רגילה שהחבר/ה שלך תמיד כאן לצדך ואתם תמיד מדברים ואת רגילה למלא שעות מהלו"ז שלך איתו, ואז פתאום זה נעלם לך מהחיים ואת מרגישה את החסך בבן אדם. חלק מזה זה פשוט השוק בלאבד בן אדם ואחר כך להעריך אותו הרבה אחרי שמרגישים איך החיים מרגישים בלעדיו