אז התאהבתי בחבר הכי טוב של אחותי...

אני בת13 .אחותי בת .16 אני מכירה את הכי טוב שלה כבר קרוב לשלוש שנים ובחיים לא חשבתי עליו כאטרקטיבי, אני לא אומרת שהוא לא היה אטרקטיבי בשבילי, זה פשוט שבכלל לא חשבתי עלזה כך שלא יצא לי בכלל לבחון את זה בתוכי עם עצמי. אז אנחנו בצופים, אחותי והחבר הכי טוב שלה הם שכבגיסטים שישיסטים( ואני רק בכיתה ז. אני גרה בישוב קטן שיש בו רק שבט צופים אחד וכולם מכירים אותו באזור והוא ממש מעורב עם הישובי אז בכל שנה טקס יום השואה הישובי זה אחריות שלנו, מכל גדוד בוחרים 2 חניכים מצטיינים ובוחרים גם שכבגיסטים מצטיינים. בקיצור אני נבחרת גם הוא היה שם. והחזרות היו ארוכות, נמרחו על משהו כמו שבוע. שבשבוע הזה יצא לי מלא להיות עם אחותי והחברים שלה )אחותי גם נבחרה, וחברים שלה מתים עליי אני ממש כמו אחת מהחבר'ה שלהם אז ישבנו וצחקנו וכל הזמן משום מה יצא לי ולחבר הכי טוב שלה לשבת אחד מול השני, דיברנו אחד עם השני וכאלה ככה שיצא לי להסתכל עליו, פתאום לחשוב עליו. תמיד ידעתי שהאישיות שלו אחת המדהימות שראיתי והוא מצחיק והוא שנון הוא מגניב והכל, אבל הוא חבר הכי טוב של אחותי מצד אחד, אני לא יכולה לספר לאחותי שיש לי קראש עליו, מצד שני, יש מצב שאני חיה באשליה עם עצמי. אבל אני באמת חושבת שאני מאוהבת בו וזה כבר יותר מקראש. אני הגעתי למצב שכל בוקר בדרך לבית ספר שאני הולכת ברגל אני עוברת דרך הבית שלו בשביל הסיכוי הקטן שהוא יצא ובדיוק ניפגש הוא ממש מושלם, ואנ חושבת שהוא עוד לא בן 16 ככה שההפרש גילאים לא בשמיים. מה אני אמורה לעשות? להתעלם מזה? לקדם את זה? מה אני אמורה לעשות פליז תעזרו לי!! אני לא רוצה לוותר על זה קשה לוותר על אהבה