אנשים שמחליטים בשביל עצמם. איך אתם עושים את זה? כל החיים אני נעזרת באנשים כדי לקבל החלטות.

עדיף שלא, אל תרגילי את עצמך - זה יוצר מצב של תלות ועלולות להיות לך בעיות רבות בעתיד עקב כך.

תלוי על מה את מחליטה, זה עניין סובייקטיבי שמונע על ידי הרצונות שלך בלבד.

לומדים את זה עם הזמן.

בהתחלה אנחנו לא סומכים על השיקול דעת של עצמנו, כי אין לנו ביטחון שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.
אבל לאט לאט כשגדלים מתחילים לפתח את הביטחון הזה ואז מתחילים גם לקבל החלטות לבד וגם להיות שלמים עם ההחלטות האלו.

שואל השאלה:
אני כבר רגילה לזה. אני מתייעצת עם אמא שלי ואחותי בכל דבר

אז תנסי קצת פחות להתייעץ איתן ויותר להתייעץ עם עצמך או עם אנשים אחרים שאת יכולה לסמוך עליהם.

בדיוק כמו שנאמר מעליי^
תנסי קצת פחות להתייעץ איתן ולגבש החלטה ועמדה בעצמך.

שואל השאלה:
ואם ההחלטה שלי היא החלטה לא טובה? אני בכלל לא יודעת מה הכיוון שלי בחיים. אני כמו עלה שעף ברוח.

את יודעת מה טוב בשבילך, תאמיני לי :)
אל תשווי את עצמך לעלה שעף ברוח, יש לך את הרצונות והבחירות שלך.

שואל השאלה:
אבל ככה אני מרגישה. כמו עלה שעף ברוח. כל החיים מחליטים עליי ואין לי טיפת חופש

אני מתייעצת עם אחרים אבל לבסוף ההחלטה הסופית היא שלי
אני מניחה שזה גם נכון לגבייך
יש דברים שצריך להחליט לבד ויש דברים שכדאי לשתף אחרים ולראות את נקודת המבט שלהם
אבל.. אל תהיי תלויה באחרים

מסכים עם מה שאמרו מעליי, תנסי קצת פחות להתייעץ עם אנשים אחרים ויותר לחשוב מה טוב בשבילך, כשאמרו פה שזה קורה כשגדלים ומתפתחים, אני חושב שזה נכון אבל במובן של אם את תעשי החלטה לא טובה, את תלמדי ממנה, את תדעי שלא לעשות אותה שוב, כל החיים עוד לפנייך, תתחילי להתנסות, תחשיבי לפני כל החלטה שלך על היתרונות והחסרונות שלה. את לא סתם עלה שעף ברוח, תשארי עלה חזק על הענף, תגבשי את הדעות שלך, ותראי איך על העץ שלך משגשגים פירות.

אני לא חושב שאת עלה שעף ברוח, ואני אגיד לך גם למה.
לעלה שעף ברוח אין שום שליטה, לא על הכיוון שבו הוא עף, לא על היעד שאליו הוא יגיע, לא על הזמן שייקח לו להגיע לשם, אין לו שליטה על כלום, וגם לא תהיה לו.
לך יכולה להיות שליטה, את פשוט כנראה מפחדת לקחת אותה לידיים.

אולי את מפחדת שהמשפחה שלך תיפגע אם פחות תפני אליהם בכל סוגיה שתהיה לך, אולי את מפחדת שאם תבחרי בדרך אחרת מזאת שהם מכוונים אליה אז את תעשי טעות או תיפגעי, ואולי את מפחדת שאין לך את הכלים הדרושים כדי לקחת החלטה טובה בזכות עצמך.
אבל אני אפריך לך את כל אחד מהדברים האלו :

1) המשפחה שלך לא תיפגע, כי גם המשפחה שלך מבינה שעם כל זה שזה כיף וחשוב לגונן ולייעץ ולכוון, בסופו של דבר את בן אדם בפני עצמך ואת תצטרכי לחיות את החיים שלך עם כל המורכבויות של זה, ויש דברים שהם פשוט לא יוכלו וגם לא ירצו לבחור בשבילך.
הם גם מבינים שמתישהו את תצטרכי לעזוב את הקן, את לא תוכלי להישאר בתוך המרחב המוגן הזה של הבית לנצח, וכשתעזבי, את תצטרכי כלים כדי להתמודד עם המציאות בחוץ, שהמשפחה שלך מכירה ומבינה רק חלק ממנה.

2) כן, אם תלכי בדרך משלך את תיפגעי ותעשי טעויות, אבל את תיפגעי ותעשי טעויות גם אם תלכי בדרך שלהם.
כמו שאמרתי בסעיף 1, יש דברים שגם המשפחה לא כל כך מבינה בהם. העולם משתנה, התרבות משתנה, אומנם יש הרבה דברים שלא משתנים, אבל יש גם מספיק דברים שכן.
ובדברים האלה הרבה פעמים העזרה הכי טובה שאת תוכלי לקבל תגיע מעצמך או מחברים / חברות, ולא מהמשפחה.
עובדה שגם עכשיו לא כל כך כיף לך עם הסיטואציה הנוכחית, כך שאפשר להגיד שאת כבר נפגעת מההליכה בדרך שלהם.

3) לגבי הכלים להתמודדות, אין לך אותם, אבל יש לך אותם, ואני אסביר..
אין לך את הכלים, כי המציאות היא מורכבת יותר ממה שאת או אני או כל אחד אחר יכול להבין, כולנו חיים בניסיון להבין את המציאות שלנו כל הזמן ובכל זאת אף פעם לא נגמרות לנו השאלות.
ויש לך את הכלים, כי כמו שהמציאות שלך מורכבת, גם המציאות שלי מורכבת וגם של כל השאר.
הכלים שבהם אני למדתי ועדיין לומד על המציאות וההתמודדות איתה יהיו אותם כלים שבהם את תשתמשי, ואת תשתמשי בהם אפילו בלי לדעת שאת משתמשת בהם, זה פשוט יקרה.
הכלים האלו יהיו - לעשות טעויות, להסיק מסקנות, ללמוד, לצבור ניסיון בכל מיני תחומים, וכו'..
את תלכי ימינה כשאמרו לך ללכת שמאלה? סבבה, אז או שתגלי שבימינה היה לא טוב, ואז תחזרי לשמאלה, או שתגלי שהכל שם סבבה ולא תביני למה הלכת שמאלה כל הזמן הזה.
או שאולי את תגלי שהימינה והשמאלה הם לא כל כך שונים כמו שחשבת, ואולי אז את בכלל תחליטי להמשיך ישר במקום לפנות ימינה או שמאלה.
אבל מה שלא תגלי, את בטוח תגלי משהו, וזה יוביל לעוד משהו, ועוד משהו, וככה את תתפתחי.

בקיצור, אם את מרגישה שאין לך שליטה על החיים שלך והבחירות שלך, אז תשיגי אותה, כי רק את יכולה להשיג אותה לעצמך.

חשוב לציין שעם כל מה שאני אומר, אני ממש לא חושב שצריך להתעלם מהדעות, העצות, וניסיון החיים של המשפחה.
זה מאוד חשוב לשמוע את הדברים שיש להם להגיד, כי הם האנשים שהכי רוצים בטובתך בעולם הזה, אבל זה לא אומר שצריך לקבל כעובדה את כל מה שהם אומרים ולפעול רק לפי זה.
מה שנכון לדעתם, או מה שנכון להם, זה לא בהכרח מה שנכון לך, זה מה שאני בא להגיד.

שואל השאלה:
תודה רבה על התגובה המפורטת.
הם באמת רוצים בטובתי, אבל הם מגוננים יותר מדי ורוצים שאנמיך ציפיות מהחיים.
הגישה של אחותי היא שאין ברירה, עושים דברים שלא אוהבים וככה זה. לי קשה לקבל תשובה כזו.
אני לא רוצה לעשות דברים רק כי חייב לעשות אותם. סיפרתי לה על זה שאני רוצה להוציא לאור ספר והיא אמרה שאני צריכה להנמיך ציפיות כי רוב האנשים לא מצליחים. הייתי בטוחה שהיא ממש תתמוך בי

אני לא אוהבת להיות תלויה באנשים, אני אוהבת להחליט בשביל עצמי.
תמיד הייתי ככה אז אני לא יודעת איך אני עושה את זה..

אין בעד מה.

תקשיבי.. אני יכול להבין את המשפחה שלך, הם רוצים לגונן עלייך, וזה מתוך מחשבה על טובתך, אבל כנראה שזה פשוט יותר מדי בשבילך.

הקטע שאת מדברת עליו עם ההוצאה לאור של ספר, זה כבר קשור לתעסוקה, וזה כבר דיון גדול בפני עצמו.
בתכל'ס הם צודקים וטועים באותה מידה, זה תלוי את מי שואלים ועל איזה קו מחשבה בוחרים ללכת, אין בזה נכון ולא נכון.

אני יכול להגיד לך שאם את עדיין ילדה, אז זה לא צריך להפריע לאף אחד שתכתבי ספר, כי כל התחום התעסוקתי פחות רלוונטי בגילאים האלו.

שואל השאלה:
אני בת 19

עדיין, זאת תקופה שבה את יכולה להרגיש עדיין חופשיה לעשות מה שבא לך בלי לחשוב יותר מדי רחוק על קריירה וכל הדברים האלה.

תכתבי ספר, זה לא מפריע לכלום.