5 תשובות
תנסי לחזור אליו את עדיין מאוהבת בו
שואל השאלה:
הוא ממש לא רוצה אותי, הוא אוהב מישהי אחרת ואותי ממש שונא
הוא ממש לא רוצה אותי, הוא אוהב מישהי אחרת ואותי ממש שונא
אנונימית
חבר ראשון ואהבה ראשונה תמיד זוכרים. והזמן כן מרפא... אם עדיין באלך עליו ויש סיכוי שתחזרו אז תעשי מהלך ותנסי... אם אין סיכוי שתחזרו אז אין מה לעשות תמשיכי אלה
אני גרסת האנונימית.
בכל אופן-הרבה פעמים קשה לנו להרפות מדברים מכמה סיבות:
1.אין לנו שום דבר להשוות את הדבר הזה אליו, או שהגורם המשווה לא עולה על הציפיות.
2.עבר מספיק זמן כדי שנזכור רק את הדברים הטובים.
3.חוסר ביטחון ואמונה עצמית, נואשות.
כמובן שיש עוד סיבות, אבל בעיניי אלו המרכזיות.
קחי סיפור:
לפני שנה בערך הכרתי מישהו, היינו יחד לא יותר מדיי זמן והוא ניתק איתי קשר בבת אחת כך שנשארתי תלויה ונואשת.
עבר זמן, יצאתי עם בחורים שונים, כולם היו גרועים בעיניי לעומתו. רציתי אותו ממש.
זכרתי כמה טוב היה לי איתו, ומחקתי לחלוטין מהראש שלי שהוא לא התייחס אליי, בקושי דיברנו, לא ידעתי עליו יותר מדיי והוא לחלוטין היה מאוהב במישהי אחרת. הייתי תחליף.
המוח שלי סירב לזכור את זה ואחזתי כל כך חזק במה שכן היה טוב, וזה היה המועט.
אחרי כמה חודשים שניסיתי ליצור איתו קשר מחדש, כתבתי לעצמי מה לעזאזל קרה שם ומה כבר יש בו שגורם לי לרצות אותו נואשות.
הבנתי שאני משקרת לעצמי, והוא לא כזה מציאה כמו שחשבתי.
כשהבנתי שהעזיבה הפתאומית שלו (שהיא בעצמה מעשה נוראי) היא זו שגרמה לי להיות נואשת אליו כל כך, הבנתי כמה המחשבות שלי עליו רחוקות מהמציאות. הוא בכלל לא מה שחשבתי.
אז כדאי שתשאלי את עצמך לפני שאת עושה צעד פזיז-את בכלל רודפת אחרי משהו שקיים? או שזו רק דמות עילאית בראש שלך?
יש לי אלפי סיפורים מהסוג הזה אם את מעוניינת, כל אחד יותר גרוע מהשני^-^
מקווה שזה עזר.
בכל אופן-הרבה פעמים קשה לנו להרפות מדברים מכמה סיבות:
1.אין לנו שום דבר להשוות את הדבר הזה אליו, או שהגורם המשווה לא עולה על הציפיות.
2.עבר מספיק זמן כדי שנזכור רק את הדברים הטובים.
3.חוסר ביטחון ואמונה עצמית, נואשות.
כמובן שיש עוד סיבות, אבל בעיניי אלו המרכזיות.
קחי סיפור:
לפני שנה בערך הכרתי מישהו, היינו יחד לא יותר מדיי זמן והוא ניתק איתי קשר בבת אחת כך שנשארתי תלויה ונואשת.
עבר זמן, יצאתי עם בחורים שונים, כולם היו גרועים בעיניי לעומתו. רציתי אותו ממש.
זכרתי כמה טוב היה לי איתו, ומחקתי לחלוטין מהראש שלי שהוא לא התייחס אליי, בקושי דיברנו, לא ידעתי עליו יותר מדיי והוא לחלוטין היה מאוהב במישהי אחרת. הייתי תחליף.
המוח שלי סירב לזכור את זה ואחזתי כל כך חזק במה שכן היה טוב, וזה היה המועט.
אחרי כמה חודשים שניסיתי ליצור איתו קשר מחדש, כתבתי לעצמי מה לעזאזל קרה שם ומה כבר יש בו שגורם לי לרצות אותו נואשות.
הבנתי שאני משקרת לעצמי, והוא לא כזה מציאה כמו שחשבתי.
כשהבנתי שהעזיבה הפתאומית שלו (שהיא בעצמה מעשה נוראי) היא זו שגרמה לי להיות נואשת אליו כל כך, הבנתי כמה המחשבות שלי עליו רחוקות מהמציאות. הוא בכלל לא מה שחשבתי.
אז כדאי שתשאלי את עצמך לפני שאת עושה צעד פזיז-את בכלל רודפת אחרי משהו שקיים? או שזו רק דמות עילאית בראש שלך?
יש לי אלפי סיפורים מהסוג הזה אם את מעוניינת, כל אחד יותר גרוע מהשני^-^
מקווה שזה עזר.
הא, ואגב, זה נורמלי לחלוטין. (:
באותו הנושא: