בבקשה תגידו לי מה אתם חושבים על מה שכתבתי,זה בתגובות.אני באמת יעריך אתכם.תעשו לי את היום למרות שזה ארוך.

שואל השאלה:
אמ אני לא ממש יודעת למה חשוב לי לכתוב את זה,
אבל ככל שאני גודלת ונמצאת בכל מיניי סיטואציות ומכירה אנשים אני מרגישה לפעמים אחרת.
וזה דיי גורם לי לחשוב שהסביבה לא רוצה להיות איתי בגלל דברים כאלה שתקראו פה למטה. אני מניחה שאני מפרשת את הדברים מעצמי והם לא נכונים לפעמים.אבל זה פשוט תחושה כזאת אחרי שעזבו אותי דיי הרבה אנשים בחיים. אז אני לרוב מאשימה את עצמי.שאני לא מספיק טובה,או שאני ממש שונה מאחרים ולכן הם לא רוצים להיות איתי.בגלל האופי שלי.לפעמים אני ממש שונאת את האופי שלי. שונאת את מי שאני.
אני לא מסוג הבנות האלה שאוהבות מסיבות עד מאוחר וטראנסים על הראש. משהו שאני רואה שהרבה בנות בגילי אוהבות. אבל אני לא.
אני מעדיפה לשבת במסעדה שקטה עם אווירה נעימה.
וכן,אני לא אוהבת לרקוד ולאבד את עצמי.
אני מעדיפה לעצום את העיניים ולשיר לעצמי בשקט עם המוזיקה.
אני אחת כזאת שאוהבת לדבר שיחות נפש בים או בפארק בערב כדי באמת להכיר את הבן אדם. ואני מאמינה ששיחות פנים מול פנים הן לא אותו דבר כמו בהודעות. הכל נהפך היום להיות ממש מכור.מבטאים את עצמנו עם אימוג'ים.ולפי הודעות טקסטים מפרשים את הבן אדם.אבל מה לעשות?
אני אחת כזאת שאוהבת לכתוב דברים בחושך.
אני לא מעשנת ולא שותה. זה פשוט לא אני.
אני מכבדת את אלה שכן אבל אני פשוט אומרת על עצמי. משהו שגורם לי לפעמים להרגיש שונה ומוזרה עם אנשים שאני נמצאת,או אפילו רק בשיחות על זה.
ולבוא ולומר לי "תבואי יהיה הרבה שתייה ואלכוהול" זה מגעיל אותי.
אני אחת כזאת שלא מקללת.אני לא מסוגלת פיזית להוציא קללות מהפה.אני רצינית. זה ככה היה מאז ומתמיד.
יש כאלה שאומרים לי שאני יותר מידיי מנומסת.
ואולי זה נכון אני לא יודעת.
ויש כאלה שאומרים לי שאני יותר מידיי נחמדה ושאני צריכה להפסיק.ולפעמים אני מרגישה רע שאומרים לי את זה. כי אני חושבת שזה דבר טוב.ואני חושבת שלתת אהבה ולהיות נחמדה לאנשים זה הופך את היום שלהם ליותר טוב,אפילו סתם לחייך למישהו ולתת מחמאה.
והייתה תקופה ולפעמים גם עכשיו ששנאתי את עצמי על זה.קשה לי לתאר למה בדיוק. פשוט הרגשתי שאולי אחרים שונאים אותי בגלל זה,אפילו שאין בזה כלכך היגיון לדעתי.
כאילו אני לא קשורה לעולם הזה,לכלום.פשוט כלום.
אבל אני אני. ואני עובדת על זה יום יום.
פשוט להיות עצמי בלי להתבייש.
ואני מקווה שקל לכם לקבל אותי כמו שאני ושזה בסדר לכם.
ואני אסירת תודה לאלה שנשארו פה איתי ולא שפטו אותי על מי שאני ועל מה שנהייתי.
ושזה בסדר לכם.
כי לפעמים אני מרגישה שאנשים יוצרים איתי קשר בכוח,סתם מנימוס.
אבל אני יודעת שאולי זה רק המחשבות שלי.
אני מקווה.
בכלמקרה,תודה שקראתם עד לפה ואני אשמח אם תגיבו מה אתם חושבים.
זה לא בקטע מתנשא או משהו,אני פשוט באמת רציתי שתבינו מה אני מרגישה,לא שאני מעניינת אבל בסדר.

לפי דעתי זה ארוך מידי מכדי שאנשים יקראו את זה, אנשים רוצים לענות תשובות מהירות ולקבל פרחים מהר, הייתי ממליץ לך לבקש דעה מאנשים בפרטי!

הרעיון נחמד, הכתיבה לא זורמת

את מדהימה. תשארי כמו שאת, אל תקשיבי לאחרים.
הזדהתי עם מה שכתבת.
הלוואי שירבו כמוך...

יש את זה בקצר? ברצינות !

אוקי קצת ארוך אבל כתיבה טובה. ומלאה תוכן

נפלא מאוד

אבל למה את מבקשת שנאמר לך מה אנחנו באמת חושבים ובסוף את מביאה פרחים ומוקירה רק את מי שהדעה שלו מוצאת חן בעינייך? את צריכה ללמוד להבנות גם מהביקורת ולא להתייחס רק למה שנוח ונעים לך לשמוע.

קראתי הכל וזה ממש מזכיר לי את עצמי והזדהתי עם כל מילה ומילה שכתובה פה. אהבתי את הכתיבה שלך ממש! באמת שזה טוב, אני לא אגיד לך סתם.