אני ביישנית נורא והחברים שלי אומרים לי להפסיק להיות כזאת אבל זה קשה לי וזה מאוד מגביל אותי.

גם אני

ההורים שלי משתגעים ממנו

ממני*

אני כמעט בדיוק כמוך לפחות עכשיו אני במצב קצת יותר טוב בגלל שאני הולכת לפסיכולוגית, אני ממליצה לך גם. זה סוג של חרדה חברתית קלה

את מזכירה לי אותי... את צריכה לעבוד על זה.
תנסי להיות כמה שיותר את, לדבר בטבעיות שלך ולא כמו "פרחה" כדי לנסות להשיג תדמית של מישהי חזקה בעלת בטחון, זה לא עובד ככה. אל תנסי להסתיר את החוסר בטחון שלך בדרך הזו
תהיי הכי טבעית שיש

אני בדיוק ככה, אל תהיי עם אנשים שלא מקבלים אותך כמו שאת ומבינים אותך כי יש כאלה שזה לא טוב להם אז יום טוב להם...

תעשי ותגידי מה שבראש שלך ושימי פס על אחרים...

שואל השאלה:
הייתה לי פסיכולוגית עד השנה שעברה אבל היא אמרה לי שזה יעבור בכיתה ו' אבל זה לא עבר..

הייתי ככה, ביישן כזה, ועכשיו יש לי מלא בטחון עצמי ועשיתי את זה בשתי דרכים-

התחלתי להתאמן, מה שגרם לי לאהוב את הגוף שלי ואת עצמי יותר ונתן לי בטחון.


התחלתי לעשות את מה שאני מפחד ממנו על בסיס יום יומי. עמדתי מול אנשים שהציקו לי בבית הספר. במסיבת סוף שנה רקדתי כאילו אף אחד לא מסתכל, פתחתי שיחות עם אנשים רנדומלים ברחוב והתחלתי עם בנות. אפילו דברים קטנים, כמו לשים גופיה בלי לחשוב שישפטו אותי או לבקש מהמוכר פלאפל עמבה למרות שלא ידעתי אם מבטאים את הבה עם פתח או סגל.
עכשיו אני מלא בבטחון עצמי והרבה יותר אוהב את עצמי ולא מתבייש, והאמת שזה פועל לי ממש טוב גם בצד הרומנטי כי בנות אוהבות בטחון עצמי.

ממש ממליץ לך לנסות את זה זאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים.

שואל השאלה:
תודה לכל העונים עזרתם מאוד אני עוד ביישנית אבל פחות ו"אמאשלךעלי" אהבתי את העצה שלל ואני מתחברת עם זה