הפסקתי לקחת כדורים פסיכיאטריים (לחרדה) לפני כמה ימים על דעת עצמי (כרגע אני לוקחת רק אחד בכל יום) ומאז, אני בדיכאון.

לפני שהתחלתי עם הכדורים הפסיכיאטריים ומן הסתם גם לפני שהפסקתי לקחת אותם בפתאומיות, היו לי חרדות שמאוד הקשו עליי וגם תסכלו אותי לעתים, והיו רגעים שהייתי ממש שבורה מכך ובכיתי המון אך לא הייתי בדיכאון.
אובחנתי וקיבלתי מרשם לכדורים פסיכיאטריים שלאחר כמה שבועות מאוד רוממו לי את מצב הרוח וגם קצת מזערו את החרדה אך הבנתי מכמה מאמרים שקראתי ואנשים שנטלו כדורים פסיכיאטריים בעבר שרצוי לא לפנות לטיפול תרופתי כי זה גורם נזק.
ידעתי שאם אפסיק בפתאומיות ללא ליווי מפסיכיאטר זה עלול להחמיר את מצבי הנפשי אך עשיתי זאת ומצב הרוח שלי היה ירוד מאוד, לא היה לי חשק לכלום, נעלמו שאיפותיי, מטרותיי, כבר דמיינתי לעצמי איך אני לא קמה ללימודים (שמאוד חשובים לי) וכן הלאה.
והפסיכולוגית שלי ואמא שלי גרמו לי לקחת כדור וזה אכן השפיע על מצבי לטובה והרגשתי טוב אך עדיין אין לי חשק לכלום, אני בוכה משום דבר ומיואשת. כשאני לוקחת כדור המצב נרגע קצת אך לא לגמרי.
מה ניתן לעשות בנידון? מישהו חווה דבר דומה לזה?