מאתמול בערב אני בוכה עד עכשיו.

אני לא באמת יודעת למה.
קמתי לבית ספר לבד, הכנתי הכל לבד, באתי לכיתה עם חברה ועם אפס מוטיבציה.
לא הספקתי אפילו לקנות ציוד לבית ספר מרוב שאין לי כח.
מצאתי בתיק של החברה שלי פתק שאמא שלה כתבה לה שהיא ילדה מקסימה שהיא מאחלת לה שנה מוצלחת של עשייה ועוד מלא בולשיט חמוד.
אני לא קיבלתי כלום מאמא שלי. אני כל הזמן מצפה ומתאכזבת. הייתי צריכה ללכת למיטה שלה הבוקר כדי להביא לה נשיקת בוקר טוב.
אלה דברים שממש מבאסים אותי.
בנוסף היום הזה היה פשוט חרא.
הרגשתי לא שייכת לכיתה, שאני צופה בכולן מהצד.
אם מישהו יודע מה קורה לי אז אשמח נןרא לדעת.
בנתיים אני בוכה לי.
אני מרגישה כיאלו פשוט כואבת לי הנשמה.
תודה לכם.