למה חברה טובה חושבת שזה בסדר להתייחס אליי כמו לבובה?

למה חברה שאמורה להיות ממש טובה, מרגישה שזה טוב להתייחס אליי כמו לבובה?
להתעצבן עליי ולא לדבר איתי ימים על כלום.
ואחר כך לבקש ממני לעשות לה לק ואיפור.
או לעזור לה בשיעורים.
לא דיברה איתי ימים ועשתה לי פרצופים שבוע, בגלל שהלכנו למסיבה ביחד ולא חזרתי איתה ביחד. (אנחנו גרות אחת ליד השנייה ורציתי ללכת ברגל עם חברה והיא באוטובוס).
איך שהיא שמעה שאני לא באה איתה היא פשוט קמה והלכה ולא דיברה איתי שבוע. ובלי להגיד לי שום דבר. אפילו לא נתנה לי להגיד שמצאתי לה הסעה עד הבית עם חברה טובה שלי.
למה לחשוב שאני תמיד אסכים ותמיד אסלח על דברים כאלה?
זה רק לעשות מה שהיא רוצה וכשזה לא מתאים לה היא הופכת לסוג של שטן והורסת את כל מי שבא לה לא טוב. מה הקטע