אז אחותי הקטנה הלכה לראות את ה"אמא" המפגרת שלה

היא באומנה. והיא אפילו לא מוכנה להגיד לי שלום. האמא המפגרת שלה. אני יודע שהיא אומרת להן שאנחנו לא המשפחה שלה. שאנחנו לא אוהבים אותה ושאני לא אח שלה. וכל זה. וממש נמאס. חושדים שהיא לא פגשה אותה כי היא שןתה כל יום והעובדות הסיצאליות המפגרות האלו החליטו שיהיה טוב להפגיש אותן למרות שהיא עדיין שותה. נמאס כבר. אני ממש רוצה להגיד לאחותי שאמא שלה היא מפגרת שלא אוהבת אותה שבחרה לשתות מאשר להיות אמא שלה. איך לעצור את עצמי? אני עוד שנייה לא יכול לעצור את עצמי כבר