אני אפתאיסט אדיש לדת ולאמונה ולא אכפת לי מהשאלה אם אלוהים קיים או לא,וקשה לי להאמין שיש אל ש

לי באופן אישי, קשה להאמין שיש אל- אז אני לא מאמינה בקיומו.
אני חושבת שהכל מקרי, ושאם משהו רע קורה לך, זה לא כי יש מישהו ששופט אותך מלמעלה, אלא מקרי לגמרי.

לא, כי אתה לא יודע חשבונות שמים. אם אתה זקוק ים לאותם אנשים שמתו - סימן שמגיע לך את הסבל הזה, כי אם לא מגיע לך את הסבל הסה - ה' היה מאשיר אותם בחיים לפחות בשבילך אם לא בשבילם. אם אתה לא אכפת לך מה'- למה בדדיוק אתה מצפה? בכל אופן, דע ש"מִשְׁפְּטֵי יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו" (תהלים יט, י).

שואל השאלה:
בדיוק בגלל אנשים כמוך לא אכפת לי ממנו, יא רע לב

איך קבעת שאני "רע לב"? מי שלא אכפת לו מה' שנתן לו את החיים ואת הכל והוא במקום להודות לו על כך עוד מתלונן עליו - הוא רע לב. וכן נאמר בגמרא על הפסוק "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָו" (איכה ג, לט): "במתרעם על מדותיו כתיב והכי קאמר: "מה יתרעם על מדותיו? וכי גבר על חטאיו? - דיו חיים שנתתי לו." (קידושין פ ע"ב).

שואל השאלה:
ב.ש.ז
ת.א
זהו זה מה שיש לי להגיד לך, בכוונה שלא תבין

שמע, אני חושבת שיש בעיה בגישה שלך.
אתה לא חייב להאמין במה שאתה לא רוצה, ואם אתה רוצה להאמין באלוהים אז לך על זנ, ואני לא חושבת שאתה צריך להודות על הדברים האלה לאלוהים, אלא, לחיים עצמם ואיך שהם פועלים.

חחח, אני הבנתי מה אמרת.

^^ החיים לא פועלים "סתם ככה".
"מקרה" - אותיות "רק מה'".

אתה כל כך יהיר, ואין לך שום מחשבות מחוץ לקופסה, אתה כמו כבשה שהולכת אחרי עדר, אין לך שום דעה משלך.

^ אני לא סתם הולך אחרי העדר, אני אדם בר דעת שיודע שהתורה היא אמת. אני ממש לא הולך אחרי העדר של אנשים טועים, גם אם הם רבים. אני אחד שיודע ללכת נגד הזרם, כמו אברהם אבינו, עליו השלום, שהלך נגד כל העולם כולו. יש לי דעות משלי בנושאים מסוימים שאפשר לחשוב בצורה כזאת או אחרת, אבל בשום פנים אסור שתהיה לי איזה דעה נגד הקב"ה. מי אני בכלל? הקב"ה הוא מקור החכמה והוא עושה הכל בצדק, הוא שולט על הכל והוא יודע טוב מאוד מה שהוא עושה. יש מישהו בעולם הזה יותר חכם או רחמנן מהקב"ה? הרי הקב"ה - הוא מקור לכל, הוא זה שנתן לנו את החכמה, וברור שחכמתו אינה מוגבלת. למעשה, הקב"ה אינו מוגבל בכלום. לחשוב אחרת - זה גאווה.

זה הגיוני שבגלל זה אתה לא מאמין אבל זה לא בהכרח אומר שאתה הסקת את הדבר הנכון על זה. כי אתה כרגע אומר שאם למשל המדינה תעניש אנשים קרובים אליך על דברים שהם עשו (כל דבר) אז זה אומר שאתה צריך אז לשנוא את המדינה אם למשל זה באמת מוצדק? לא.

גם אני אפתאיסט, הלוואי שיכולתי להיות אפתאיסט טהור (שלא שמע על אלוהים מעולם), חבל ששמעתי ולמדתי על אלוהים לראשונה בגיל צעיר כל כך. לא מעניין אותי אם אלוהים קיים או לא קיים, אני רק רוצה לחיות. אני שואף לשנות את ההתנהגות שלי כך שתהיה כמה שיותר דומה להתנהגות של אפתאיסט טהור, אפתאיסט טהור נתפס לי כאידאל. אפתאיסט טהור אפילו לא יודע למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים או כותבים אלוהים. הסיבה שאני אפתאיסט היא גם שאי אפשר להוכיח שאלוהים קיים או לא קיים, זה פריט מופשט לחלוטין.