אני כל הזמן קופצת מהפרעה להפרעה

ברור שזה הגיוני ככה זה בהפרעות אכילה עולים יורדים עולים יורדים וככה זה תמיד לא הכי באיזון כי בסופו של דבר הגוף צריך אוכל וברגע שהוא מקבל אותו קל לך יותר "לצום" ואז שוב

שואל השאלה:
כן אבל בדרך כלל אחרי בולמוסים אני מקיאה ויש פעמים שאני לא מקיאה

את מרגישה שאת עוברת מהפרעה להפרעה וזה קשה לך, יש לי הרגשה שאת נורא סובלת מכל זה וממש קשה לך מכל הסבל הזה והתחושות האלה של הפרעות אכילה , נכון? את בטח מרגישה ממש נורא

היי מהממת! וואו את לא מבינה כמה שאני מזדהה איתך זה בערך מה שאני עוברת. אני גם ככה. עכשיו פחות אבל בעבר ממש. או לטרוף בלי הכרה או הרעבות שממש הזיקו לי. אני גם רציתי שפשוט תהייה לי אנורקסיה וזהו בלי כל השטויות האילו של פתאום לעלות וכל זה. ידעתי שגם אנורקסיה זה קשה אבל חשבתי לעתמי שזה טוב יותר כי לפחות זה החלטי וא כל יום משהו אחר וקושי אחר. אז אני ממש מזדהה איתך ואני רוצה להגיד לך שאת באמת לא לבד. אני הרגתשי כל כך לבד בזה כי היו אנשים עם אנורקסיה ואנשים עם בולמיה או אכילה כפייתית אבל הרגשתי שרק אני במקום הזה של נכל ביחד. אז שתדעי שאת לא שם לבד ויש אנשים שיכולים להבין את זה ומזדהים. למשל אני :) את תמיד מוזמנת לדבר איתי בקשר למה שקורה אני ממש אשמח לעזור ולעבור את זה איתך. אולי כלפי חוץ מה שיש לנו ניראה פחות קשה מאנורקסיה או משהו כזה כי לא ממש רואים את זה כלפי חוץ (לפחות אצלי) ואז זה גורם לנו לחשוג שאולי זה לא כזה נורא אבל תאמת שזה כן. גם פיזית זה מאוד מזיק ולא בריא והכי חשוב נפשית זה שוחק וזה קשה וזה מייאש. לכן באמת ממש חשוב שתקבלי עזרה. שתדאגי לעצמך ואל תשארי במקום הזה לבד. תפני למישהו שיכול לעזור- יועצת בית ספר אם את לומדת כרגע, הורים, או משהו כזה שיעזרו לך לפנות למקום הנכון. אל תזניחי את זה כי לבד זה מאוד קשה מנסיון. זה קורה בגלל כל מיני דברים נפשיים שמובילים אותך לזה ואפשר לטפל בהם וככה גם ההפרעה הזאת לאט לאט תסתדר. זה יכול לנבוע מתחושה שלא קיבלת מספיק אהבה ותשומת לב בילדות, זה יכול לבוא מתחושת קיפוח, מחוסר חיבור לעצמך וחוסר יכולת להבין את עצמך. זה יכול לבוא אחרי שקרו הרבהדברין שקשה לך איתם וזאת הדרך שלך להתמודד איתם. זה יכול לבוא כמקום של שליטה שאת רוצנ להצליח במשהו מסויים ולהוכיח לעצמך שאת כן טובה ולכן גם כלכ ך קשה לך כשאת עולה ואוכלת כי זה סוג של הורס לך את תחושת ההצלחה. זה יכול להיות בגלל המון דברים וחשוב מאוד להתייחס אליהם. חשוב שתטפלי בזה. אני לא הייתי מצליחה לצאת מזה בלי טיפול ועכשיו אני עדיין לא בחוץ אבל המצב משתפר כי הייתי בטיפול ועכשיו הפסקתי ואני מחכה לאחד אחר. אז ממש חשוב שתדאגי לעצמך. אין יותר חשוב מזה! אני רוצה להגיד לך שאני הרבה פעמים אני הייתי ממש הרוסה ועצבנית על זה שהייתה לי הפרעה אכילה כל כך מוזרה והיה לי קשה להודות בפני עצמי שזה קיים כי זה הרגיש לי פשוט הזוי וזה עצבן אותי שהיה לי משהו כלכ ך לא החלטי וממש כעסתי על ה'. אבל נהיה לי הרבה יותר קל כשהודתי בפני עצמי שזה קיים והפקתי להתחכש לזה. אולי זה יוכל לעזור לך גם. תקשיבי את ממש מוזמנת לשלוח הודעה ולדבר איתי אני ממש פה בשבילך ומבינה מה את עוברת!!
אוהבת ומאמינה בך 3>