נמאס לי מהחיים האלה כבר!!

מאיפה לך מה יהיה בעתיד בכלל?? מה זאת השליליות הזאת

או מיי גאד.
למה יש לי הרגשה שאני כתבתי את זה??
אני כל כך מבינה ומזדהה איתך, באמת נמאס!!
אני ממש מצטערת שאני לא יכולה לעזור אבל מה שכן אני מקווה שהכל ישתפר בשבילך. ושתדעי שאת לא לבד במצב הזה

מאיפה לך שלא יהיה לך עתיד

תהיי חזקה, אני מניחה שאת מאוד סובלת בגלל זה, אבל אפשר לעזור לך.

היי אנונימית,
אני שומעת אותך זועקת את התסכול שלך- שנראה שרק מצטבר ומצטבר כמו כדור שלג בתוכך. כל כך הרבה דברים שאני מבינה שמבחינתך נכשלים קשות בחיים שלך. ונדמה לי שאת חסרת אונים- כי בטח כן היית רוצה את ההצלחה הזאת בלימודים, אהבה גדולה יותר מהסביבה ושתוכלי להסתכל על המראה ולהיות מרוצה מההשתקפות. הפנימית וגם החיצונית. אבל כשכל זה לא קורה- את בטח נותרת מיואשת כמו שלא חשבת שאי פעם תהיי...
ולמרות שאת כותבת כאן על התאבדות- אני חושבת שעצם העובדה שכתבת כאן מראה שאת עדיין לא איבדת את התקווה לגמרי. שאת עדיין מחפשת תשובות. גם כאן, באתר. שקיים בך עדיין צד שחי וקיים ורוצה להמשיך להיות כאן בעולם.
יקרה, אני מתארת לעצמי שאם את לא חולקת את מה שעובר עלייך, זה בטח כל כך לבד, להתמודד עם הכל בעצמך... אז רציתי להציע לך משהו. אני מתנדבת באתר סה"ר, ויש לנו צ'אט שהייתי רוצה להזמין אותך אליו. הצ'אט פועל כל יום, חוץ משישי, בשעות 21:00 עד חצות. תוכלי להגיע אלינו ולדבר על כל מה שתרצי, כולל היחסים עם המשפחה, הדמעות, המחשבות על המוות וכל דבר אחר שהיית רוצה לפרוק... בנוסף, הייתי מציעה שתדברי על מה שכתבת כאן עם מבוגר שאת סומכת עליו, כמו הורה, מורה או יועצת. בכל אופן, תדעי שאנחנו כאן בשבילך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
http://www.sahar.org.il/

אלוהים מת
עכשין אנחנו צריכים למצוא את דרכנו בעולם החדש שם נביס פיראטים בדרך לוואן פיס
ובדרך נאסוף את הדראגון בולז ונבקש חזה חטוב