אני סובלת מבעיה רפואית שמקשה עלי לעשות פעולות שבשיגרה

אני בדיכאון עצום ואני לא מפסיקה לחשוב על התאבדות, אני ממש רוצה את זה ואני גם מאוד לא רוצה לרצות את זה אבל זה פשוט כל הזמן מופיע לי בראש.
לאף אחד לא ממש אכפת ממה שאני עוברת והם רק משפילים אותי בגלל הבעיה הרפואית ("תגידי תודה שאנחנו עוזרים לך בכלל" "בחורה בגילך לא צריכה עזרה" "את יכולה לחיות במקום אחר") וזה לא הכאב הפיזי שמוריד אותי, זה הנפשי.
אני יכולה להיות בחדר יומיים ואף אחד לא ישאל לשלומי. אני יכולה לומר שאני מרגישה נוראי נפשית והם יכעסו עלי ש"הם לא פסיכולוגים ושזה הכל אני יוצרת לעצמי"...
אני באמת רוצה לחיות חיים נורמלים ולשמוח במה שיש לי אבל אני באמת לא מבינה איך לעשות את זה?
אני הבחורה היחידה שאני מכירה שיש לה את הבעיה הפיזית שיש לי... וזה פשוט כואב.
הכל כואב לי, אני לא יודעת מה לעשות... אני רוצה להיות נורמלית