זה כייף להיות חילוני הכל מותר מתי שאתה עם מי שאתה רוצה אוכל היכן שבא לך מטייל היכן שרק אפשר חיים שסבבה האם זה כך באמת?

כן

כן

לא. זאת לא המהות שלנו כיהודים
וזה שאנשים עוברים על איסורים לא הופך אותם למותרים

להיות חילוני זה לא כזה כיף כמו שאת חושב לכולם יש צרות וחרא בחיים ותמיד הצד השני נראה יותר שמח אבל כשתגיע לצד השני תראה שדווקא הדשא של השכן לא ירוק כמו שחשבת ושהדשא שלך הרבה יותר ירוק זה תלוי בצורת החשיבה
אבל אם אתה דתי ואתה חושב שחילונים נהנים יותר תהיה חילוני ליום אחד ותראה שזה לא כזה כיף ואולי גם ריקני

הכי כיף להיות חילוני לא משנה מה הדת

אני מסכים עם האנונימית העליונה. אם האנשים עוברים על האיסורים - זה לא הופך אותם למותרים. אתה שואל אם זה כיף? תחשוב לבד אם זה כיף לתת דין וחשבון על עבירה הכי קטנה.

לכל אחד יש את היתרונות שלו.
חלק מהזכרונות הכי טובים שלי הם טיולי ג'יפים בשבת.
ופעם ממש אהבתי טוסט עם נקניק.
וזה הרבה יותר נוח ללכת עם בגדים קצרים כשחם.
אבל בניגוד לזה, לא חוויתי ארוחת יום שישי עם כל המשפחה בחיים.
אנחנו אף פעם לא חוגגים חגים כמו שצריך.
ורוב השבתות שלנו אני מעביר מול מחשב, בדרך כלל כותבת עבודות או משחקת. חוץ מזה ש50% מהשבתות ההורים שלי עובדים, אולי לא עבודה כמו במהלך השבוע אבל עושים איזושהי עבודה.

לכל צד יש את היתרונות שלו. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. לא הכל דבש רק כי אני חילונית. אתה לא מטייל 24/7 וגם לך יש כללים גם אם אתה חילוני.

שואל השאלה:
חילוני זה ביטוי לחופש לחולין אין רוח אין קדושה הכל בגדר המותר מזל שיש חוקי מדינה שיש עדין מושג של אסור

סליחה? גם לנו יש גבולות.
אני לא ארצח מישהו רק כי אני לא מאמינה שישות אלוהית תעניש אותי.
גם לנו יש מוסר.
לא הכל בגדר המותר.

שואל השאלה:
הרבה לא רוצחים בגלל העונש מוסר ודרך יכול להיות רק עם חוקים וכללים ומוסכמות ללא חוקי מדינה אין מדינה ללא חוק יהדות אין יהודי אין מצב הכל מותר כמו שאין מצב שהכל אסור שניהם לא מתאימים כשהם קיצונים

וואו אנשים פה חיים בסרט.
נראה לך שאנחנו לא רוצחים רק בגלל החוק? תעשה טובה, איפה שמעת את זה לעזאזל?
ברור שמוסר תלוי במוסכמות. אם כולם היו רוצחים, נראה לי שכשמישהו היה אומר שזה לא מוסרי לרצוח, היו צוחקים לו בפרצוף.
אבל יש סיבה שלרצוח זה לא מוסרי. אתה היית רוצה ללכת ברחוב ולגלות שמישהו תקע לך סכין בגב מאמצע שום מקום? נראה לי שלא.
זה כמו שהורים אומרים כל הזמן לאחים לא לריב ולשמור זה על זה. אנחנו בני אדם, אנחנו צריכים לדאוג זה לזה כי אנחנו מאותו זן. וזה מאוד ברור גם לבעלי חיים אחרים. אם לא נשמור זה על זה, אנחנו ניכחד, זה צורך הישרדותי. אנחנו לא צריכים לדאוג *לכל* בני האדם בעולם כמובן, זה לא אמור לעניין אותך ספציפית כל האנשים בעולם, אבל מתוך ההבנה שאנחנו צריכים לדאוג זה לזה, מגיעה המסקנה שלא כדאי לנו לרצוח, וכדמ לשמור על עצמנו אנחנו קובעים את זה כחוק.
מאותה הסיבה גם אסור לגנוב או לאנוס, אנחנו צריכים לשמור זה על זה ולא לפגוע זה בזה.
זה היגיון שמוטבע בנו בתור צורך הישרדותי.

כמו שאמרתי, גם לנו יש כללים. לא "הכל מותר". כמו שאצלכם צריך לשטוף ידיים לפני כל ארוחה, וצריך להפריד בין בשר וחלב, ואסור לנסוע בשבת, אצלנו יש את הכללים שלנו.
אני לא יכולה לצאת מהבית מתי שבא לי ולחזור מתי שבא לי, אני לא יכולה להתעלם מההורים שלי או להתחצף אליהם, אסור לי להתנהג באלימות כלפי אף אחד ואסור לי לקלל אף אחד. וזה רק קומץ.
זה לא שאני עושה מה שבא לי מתי שבא לי. אנחנו לא חיות. ואפילו לחיות יש כללים.

שואל השאלה:
נא לכבד את האחר גם אם הוא לא מתאים לדעותיך
מרצים באונברסיטה נצאו מכים את נשותיהם מנהלים קשר ריגשי עם סטונדטיות היכן המוסר המעמד המורם מעם ? ללא ספר חוקים אין מצב של כללים אחד אומר שלהתחצף להורים זה אסור ואחר אומר שהלהורים מסוימים כן אחד אומר שלרצוח זה חמור והשני אומר תלוי את מי רוצחים בקיצור צריך ספר עם חוקים בדיוק כמו ספר החוקים של המדינה רק בהבדל אחד שהמדינה לא מעניין אותה הלכות נימוסים ולכן החוקים שלה אינן שם

אתה לא מכבד אותי, אני לא מכבדת אותך.
אמרתי מקודם ואני אגיד שוב, מוסר מגיע מצורך הישרדותי.
יש גם לא מעט מאמינים שבוגדים או שחושבים שרצח זה בסדר במקרים מסויימים.
תפסיק לבלבל תשכל, אתה מוציא פה חילונים כמו מפלצות.
אני באוניברסיטה, בינתיים לא היה לי אף מרצה שמעה את אישתו ומנהל קשר עם אף סטודנטית.
תראה, זה לא הגיוני לשלוח מישהו לכלא כי הוא צעק על אמא שלו, נכון? יש חוקים כתובים ויש חוקים לא כתובים.
כמו שביפן לא נכנסים לתוך בית של מישהו עם אותן הנעליים שהלכת איתן בחוץ. זה חוק לא כתוב.
אז יש את החוק הלא כתוב שאסור להתחצף להורים ולצעוק עליהם. ותאמיני לי שיש גם לא מעט מאמינים שעוברים על החוק הזה, אוקי? יש לי שכנים דתיים שכל הזמן הילדים רבים עם ההורים ואני שומעת צעקות.

חוץ מזה, במקרה שההורה מכה את הילד שלו ומתעללים בו, לא נראה לי שמצוות כיבוד ההורים חלה במקרה הזה, מסכים?

כרגע מי שלא מכבד פה זה אתה. אתה קורה לי חסרת מוסר אם לא שמת לב. אני לא חיה, אני יודעת להבחין בין טוב לרע.
יש אנשים שלא, אבל חילוני לא גורר בהכרח חוסר הבחנה בין טוב לרע, כמו שאמונה לא גוררת בהכרח את ההבחנה.

^"חוץ מזה, במקרה שההורה מכה את הילד שלו ומתעללים בו, לא נראה לי שמצוות כיבוד ההורים חלה במקרה הזה, מסכים?"
ממש לא, יש לך פה טעות. זה הלכה מפורשת בשולחן ערוך:
"עד היכן מוראם? היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו, והיכוהו על ראשו, וירקו בפניו לא יכלים אותם, אלא ישתוק, ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך" (שולחן ערוך, יורה עדה, סימן רמ, סעיף ג).
"כבד" - מלשון כבד, גלומר צריך לכבד את ההורים גם שזה כבד לך. בעיקרון, כיבוד אב ואם היא מצוה שכלית ששפוט השכל מחייב אותה. אם זה ככה - מדוע היא בכל זאת נכתבה בתורה? כי התורה התכוונה לצוות על כיבוד אב ואם גם על המקרה הזה כמו שציטטתי משולחן ערוך, שפה לא היית אומרת שהשכל מחייב.