69 תשובות
יש בזה משו
שחושבים על זה לעומק.. כן
לא תמיד ממש תלוי בסיטואציה
לא
אני נמצאת בי"ב, עד השנה לא הייתי לבד בהפסקות אבל עכשיו כבר אין לי אף אחד בבית ספר ויש לי חרדה חברתית אז אני ממש לא יכולה לגשת לאנשים שאני לא מכירה

עכשיו אני לא מאשימה אף אחד אחר, אבל גם אני לא אשמה בזה כי אין לי ברירה
אני לא מסכים איתך,
1. לי קשה להתחבר לאנשים.
2. לא מדברים איתי.
זו עדיין אשמתי?
אני לא חושב.
ממש לא.
לא תמיד
--A
ממש אבל ממש לא
מאיפה הסקת את השטות הזאת?
שואל השאלה:
"קשה להתחבר על אנשים" *לך קשה* זאת אשמתך. רוצה שדברו איתך? תדבר על אחרים
אנונימי
זה לא ממש עובד ככה.. לאנשים יש את הקשיים והחששות שלהם. אתה לא יכול לשפוט או להאשים אותם במשהו שגם הם לא תמיד שולטים בו, ולא רוצים אותו עליהם.
תכלס לא.
יש כאלה שיש להם חרדה חברתית אבל זה לא אשמתם.
ויש אנשים שקשה להם אז אתם לא יכולים לשפוט.
שואל השאלה:
נו! לאנשם יש את הקשיים והחששות שהם יכולים לטפל בללכת לפסיכולוג! דיי כבר להגן עלייהם. זאת אשמתם בלבד
אנונימי
ומה עם אני הולכת לפסיכולוג כבר 4 שנים?
זה לא קל להיות עם חרדה חברתית, אם אתה לא רואה כל האנשים פה שכאלו לא מאשימים אף אחד - אבל גם הם בהחלט לא אשמים

לא הבנתי אתה סתם רוצה לגרום לאנשים להרגיש חרא? מה המטרה של השאלה הזאת בכלל?
לא אני למשל אוהבת להתבודד וזאת זכותי
לא, אני ניסיתי לפנות להרבה בנות והן היו מגעילות אליי זאת כבר אשמתן
אנונימית
אני בבית ספר של צפונבונים שגרים בוילות ולא חסר להם שקל אז בנושאי שיחה שלהם זה רק מוצגים ורשתות חברתיות תאמין לי שניסיתי להתחבר לכל הילדים בשכבה ומתוכם יש לי רק ידידה אחת שמתייחסת אליי וגם זה רק שלום שלום
אשמת מי זה עכשיו?
מותגים*
שואל השאלה:
אם את הולכת לפסיכולוג כבר 4 שנים וכלום לא עוזר לך אז את צריכה פסיכולוג חדש חמודה.


אנשים פה לא חשבו. גם לי הייתה חרדה חברתית מאובחנת ברמה גבוהה. ולבד עברתי את זה ועכשו יש לי המון חברים ואני לא לבד בהפסקה. זאת אשמתכם שאתם לבד צוץ מהסיבות שכתבתי כבר
אנונימי
יש אנשים שפסיכולוג לא עוזר להם וזה בסדר פסיכולוג לא עוזר לכולם יש פתרונות אחרים לא כל דבר תלוי בפסיכולוג
הייתי אצל כמה וכמה בזמן הזה מתוק

שמחה בשבילך שעברת את זה אבל הרוב לא כאלו ברי מזל
למה סתם להיות דוש כשאפשר שלא אבל?
לא מסכימה עם זה
לא תמיד.
אולי לפעמים כן.
אני מסכימה איתך. אין בעיה שאין לה פתרון.
אם חושבים על זה עם נתונים, לא.
אנונימי
זה תלוי
ממש לא
הייתי לבד בהפסקות במשך חצי שנה כי למרות שניסיתי וניסיתי המשיכו לדחות אותי, יש אנשים שעדיין לא מצאו את החברים שלהם ואין שום דבר דפוק אצלם.
זה שהתמזל מזלך לא אומר שאתה יכול לרדת עליהם
אנונימית
לא מסכימה, עם כמה שאנשים יכולים לשלוט בדברים שהם לא מודעים שיש להם הכרעה בהם, גם יש דברים שאי אפשר לשלוט בהם.
פסיכולוגים לא תמיד עוזרים, לא לכולם יש אפשרות לממן טיפול פסיכולוגי, וגם לא כולם גדלים בסביבה תומכת.
יש מקרים שאנשים מפתחים חרדה חברתית עם הזמן כתגובה לאירועים מסוימים ובסופו של דבר מצליחים להתגבר על זה, אבל לצד זאת יש אנשים עם נטייה מולדת חזקה יותר לזה ואני מניחה שלא קל להתנתק מנטייה מולדת , אפילו יכול להיות שהיא תמיד נשארת עם הבן אדם במידה מסויימת.
לפעמים בן אדם יכול להתקשות ליצור קשרים חברתיים בסביבה מסוימת כי הוא פשוט לא מתחבר לאנשים שסביבו ולא מוצא מכנים משותפים. במקרה כזה אנשים יכולים להיות לא נחמדים במיוחד ולדחות אותו, ומצד שני יכולים להיות נחמדים מאוד אבל שתקשורת בניהם תרגיש לא בנוח . ככל הנראה הפתרון היחידי לזה הוא לעבור מקום ( או לשנות את עצמך איכשהו אבל לא הייתי מגדירה את זה כדבר מומלץ ) , אבל לא לכולם יש אפשרות לעשות את זה
אני חושבת שזה מאוד תלוי.
יש אנשים שאוהבים להתבודד מבחירה.
ויש כאלה שפשוט לא מצליחים או אפילו לא מנסים להתחבר אל אחרים מחשש שידחו אותם.
לפי דעתי , אותם ילדים שיש להם חרדה חברתית צריכים לנסות להיפתח אם הם לא ינסו הם ישארו באותו מצב.
להיות לבד זה לא הכי כיף מניסיון.
לי זה סתם מרגיש כמו התנשאות, הבנו שיש לך חיי חברה נהדרים, אבל אתה לא מבין כלום במה שאנשים אחרים עוברים, אז עדיף שתקשיב במקום להתרברב
לא ממש לא
אנונימית
זה לא נכון להשתמש פה במילה אשם.
אתה פשוט לא מסוגל לנסות להעמיד את עצמך במצבים חברתיים שונים משלך.
זה נכון שהכל תלוי בכח הרצון שלהם. אבל הם לא אשמים בחרדה החברתית שכבר התפתחה אצלם או בדיכאון.
אתה הצלחת לצאת,כל הכבוד לך,מעריכה.
אבל תזכור שדווקא אתה מכולם אמור להבין את המצב שלהם.
הם לא אשמים,הם מתמודדים,וזה לא פשוט. זה תהליך ארוך להחלמה.
להאשים אותם זה פשוט כ'כ מוטעה.
במקום זה תיגש אליהם,תאמר מילה טובה,תנסה לקצר את התהליך.
ממש לא.
כן
יצאתי מהמצב הזה של לבד בהפסקות רק כי פעלתי.
זה קצת צודק כי אם ניסית להתחבר לאנשים ודחו אותך אז זה משהו אחד,אבל לא ניסית. אי אפשר לשבת בחיבוק ידים ולחכות שיפנו אליך, כי גם אנשים שיש להם חברים מתבישים לפנות כי הם מפחדים מדחיה. ולמשל אי בוחרת את החברים שלי בפקידה, כי אי אפשר לדעת מאיפה תבוא לך הסכין.
רואים הנה הוכחה^^
יש מתבייש, זה דבר אחד. ויש חרד, שזה דבר אחר. חרדה זה לא סתם פחד, חרדה זו מחלה שבה המוח מונע ממך לעשות ולחשוב על דברים קלים כביכול.
בתור מישהי שרוב הזמן לבד בהפסקות זה לא אשמת אף אחד ובטח שלא אשמתי, לך אתה תדחף לחבורות ולמקומות שלא רוצים אותך ואז תראה שעדיף להיות לבד. מה זה ההאשמות האלה לא הבנתי
אולי בהתחלה זו אשמתנו אבל לרוב אחרי שמחליטים להתגבר על זה השכבה כבר רואה אותך כמוזר ולא מתייחסת אליך
במזל התחלתי למצוא די הרבה חברות אבל שנה שעברה הייתי לבד לגמרי
וניסיתי להתחבר לעולם אבל כולם רק רבו איתי
חשבת על זה שחרדה חברתית מגיעה ממשהו שקרה?
מה שקרה לי זה שמכיתה א' עד כיתה ו' השכבה שלי שנאה אותי כי ילדה אחת שהייתה מאוד "מקובלת" בשכבה שלי המציאה עליי שמועות אחרי שרבתי איתה על משהו
כל השנים ניסיתי להתחבר אבל בסוף החברות היחידות שלי היו שתי החברות הכי טובות שלי מהגן ילדה אחת שהגיעה בכיתה ג' ועוד שתי ילדות בכיתה שלידנו
ואף אחת מהן לא הייתה מעולם חברה אמיתית
חברות אמיתיות הכרתי רק בכיתה ו' שהתחברתי לכמה בנות בכיתה ה'
מישהו רשם פה "כשחושבים על זה לעומק.. כן",
כנראה שלא חשבת על זה לעומק וסתם זרקת תגובה,
תקשיב לי שואל השאלה,
זה שיש לו קשיים חברתיים זו לא אשמתו! זה שיש לבן אדם קושי הסתגלות או חרדה חברתית, זו לא אשמתו!
ובדיוק בגלל אנשים כמוך, אנשים שמאשימים את עצמם על זה שהם כאלה, פוגעים בעצמם ומתחילים לפתח שנאה עצמית על זה שהם כאלה.
אז אל תגיד "זו אשמתם", אין פה אפילו עניין של דעה.
אדם שיש לו שיער חום זו אשמתו כי הוא לא צובע לבלונד?
אנונימית
לא. יש דבר כזה שנקרא חרדה חברתית
מסכימה, תמיד אפשר לנסות ולבוא ולהתחבר.
חרדה חברתית.
ביטחון עצמי נמוך.
שני אלה די מפריעים.
אני לא אשמה אם אני לא בטוחה בעצמי.
לפעמים מישהו אחר צריך לעשות את הצעד הראשון. זה לא פסול
אני בכלל לא מסכימה איתך!! אישית לי קשה להתחבר לאנשים...ואני אשמה? לא נכון?! אף אחד לא אשם. וחוץ מזה יש כאלה שאוהבים לפעמים להיות בהפסקות לבד!
קודם כל לפני שאת שופטת אותי מתוקה, sad people smile a lot את לא יודעת מי אני ומה עברתי בחיים אז אין לך זכות להגיב עליי ככה
על מה המינוס?
אני באמת צודקת.
אידיוט.
לא מסכימה
יש ילדים ביישנים שלא יכולים בקלות לגשת ולייצר קשרים
(חוץ מהמקרים בהם מנסים להתיידד והם מוותרים)
אז אם כבר זו אשמתם של החבורות שצוחקות על ילדים כאלה
לי יש חבורה של 9 ילדים ואנחנו מוסיפים לפעמים ילדים שנמצאים לבד
ולא מאשימים אותם כמוך:)
מה הבעיה עם להתבודד
זאת זכותי
אני בבית ספר שאין לי בו חברים רק כי אין לי עם אף אחד נושא משותף אבל אין לי בעיה עם זה
ותפסיק להשתחצן בזה שאתה פופולרי
ילד אתה חיי בסרט. מי שלבד בהפסקה זה ממש לא בעיה שלו. רוב האנשים בהפסקה נמצאים בחבורות ואם אתה תבוא ותידחף להם באמצע הם יחשבו שאתה ילד נדחף.כן. ויש כאלה שלא יכולים לבוא ולגשת לאנשים. לא לכולם יש ביטחון עצמי גבוה כמו שלך יא מתנשא. אף אחד לא אשם בזה. אז דיי לחיות בסרט שאתה מבין משהו.
אנונימית
ממש לא, אולי יש לו חרדה חברתית, יש כאלה שמנסים ולא הולך להם, ושונאים אותם סתם, מי שלבד לא אומר שהוא סנוב, כל אחד והבעיה שלו זה לוא דווקא אשמתו
אנונימית
לגמרי אשמתו.
הוא לא מנסה להתחבר, לתקשר
אף אחד לא תמיד ייגש אליו ואדם שרוצה שיהיו לו חברים צריך לנסות לתקשר עם הסביבה, להתחבר ולהכיר חברים חדשים.
די כבר להשתמש בחוסר בטחון עצמי כתירוץ. זה שלמישהו אין בטחון עצמי זה לא אומר שהוא לא יכול לדבר או לגשת. דווקא בגלל שאין לו בטחון הוא צריך לגשת לאנשים.
זה למישהו אין ביטחון עצמי זה אומר שהוא לא יכול לגשת...
את בכלל יודעת מה זה חוסר ביטחון עצמי שאת אומרת את זה?
אנונימית
זה לא עניין שאני לא יכולה להתחבר זה עניין שאני לא רוצה
כי עשו עליי חרם והחטיפו לי מכות טיאגו עליי כל היסודי
אין לי יותר אמון באנשים
וירדו*
כן אני יודעת. גם לי היה חסר בטחון, ובכל מקרה ניגשתי לאנשים ולא ישבתי בצד והתלוננתי למה לא רוצים להיות חברים שלי..
זה שלמישהו אין בטחון עצמי זה לא אומר שהוא לא יכול לגשת. ממש ממש לא. הופכים את זה לתירוץ זה סתם כי זה נוח להאשים חוסר בטחון.
מסכימה
לא כל כך...
ביטחון עצמי נמוך וחרדות הם ממש לא תירוצים..
זה נכון שצריך להתמודד איתם, אבל לכל אחד יש התהליך שלו. אי אפשר לשפוט ולהאשים אנשים על זה.
לפי התשובה שלי למעלה

עם תישרף ותקבל כוויות בכל היד דרגה 3 אתה תעשה מדורה בלג בעומר?
כנראה התשובה היא לא
ולפי ההגיון שלך עם זה באמת יקרה אז זאת אשמתך ואחר כך אל תתלונן שלא מזמינים אותך למדורות
נו די כבר לעשות לי מינוסים. אני פשוט לא מבינה את כל הדרמטיות והאובר רגישות באתר הזה. למה כולם חייבים לחשוב שהם הכי מסכנים בעולם? אם תשבו בצד, אף אחד לא יגש אליכם.
וזה בדיוק אותו דבר. כולם פה אומרים "אין לי בטחון עצמי אז אני לא יכול לדבר עם אנשים..."
רוב האנשים שעכשיו יש להם בטחון היו לגמרי חסרי בטחון בהתחלה, והם לא נתנו לחוסר בטחון הזה לעצור אותם. כל התרבות הזו של "אני מסכן, תרחמו עליי." מעצבנת אותי. לא אכפת לי מה כולם אומרים. אף אחד לא חייב לגשת אליכם אם אתם יושבים בצד לבד.
תלוי.יש ילדים שאין להם עם מי להיות בהפסקה ויש ידלים שרוצים להיות להיות לבד. תמיד אפשר לשאול!
זו לא אשמתו של אף אחד לא של אלה שלבד ולא של אלה שבחבורות .אני אישית תמיד לבד בהפסקות בגלל קושי רב בלהתחבר לאנשים ואני לא מאשימה, מתלוננת או שונאת את הילדים בכיתה שלי על זה שהם לא מנסים או רוצים להתחבר איתי . ואתה בתור מי שטוען שהייתה לו חרדה חברתית היית אמור להבין את המצב יותר טוב מכל אלה שהסכימו אותך או לא ולהם אין חרדה חברתית .התגברת על החרדה , יש לך חברים, ביטחון עצמי גבוה יופי, אז מה אתה רוצה ? אף אחד לא מכריח אותך לגשת לילד שאתה רואה לבד בהפסקה או שופט אותך על זה. אתה סתם מנסה לגרום לאנשים כאלה להרגיש רע עם עצמם ולהוריד להם את הביטחון העצמי בגלל זה .
קל לאנשים עם ביטחון עצמי לומר שחרדה חברתית זה סתם תירוץ כדי לא לגשת לאנשים (אתם לא רוצים לגשת לאנשים אל תעשו
זאת )עד שתהיו במצב הזה לא תבינו אי אפשר יום אחד לשלוט על המחשבות ולהחליט שזהו אין לי יותר חרדה חברתית.
אנונימית
איך אנחנו אשמים בזה?!
לא, שאני מנסה לדבר לחברות שלי הן מתייחסות אליי כאילו אני לא שם, כדי למנוע סיטואציות מוזרות, הפסקתי לסבר איתן והתחלתי לדבר לידידים.
אשמתי?
לא.
כמה קל להאשים אותם.
לא נכון