בבקשה עזרה, אתם לא מבינים איזו הרגשה נמצאת בתוכי בקשר לזה..

מרגיש לי מוזר.. אני עוד מעט בת 19 ,בת שירות עושה שנה ראשונה ואף פעם לא הייתי במערכת יחסים כבר מכיתה ח' ככה אין לי ידידים כי אני גרה במושב והילדים במושב שלנו די נהרסו אז כבר אין עם מי לדבר כמו פעם פעם.. ממש מזמן . היום אין לי אינטרקציה עם בנים אני גם כל יום חוזרת הבייתה ,עושה תקן בית שזה ממש אחלה לי ומשלבת לימודי נהיגה ב"ה!
מרגישה עשייה וסיפוק אבל מאוד מאוד חסר לי העיניין של מערכת יחסים, חבר ,בן זוג והייתי רוצה מאוד להכיר מישהו אבל עכשיו שחזרתי לתקן בית אין לי דרך מי אפילו וממש הייתי רוצה.. אני בחורה טובה במידות שלי ב"ה דתייה , שומרת שבת אבל כן הייתי הולכת עם ג'ינסים פעם לא שאני רואהבזה דבר רע, בכלל לא אפילו. אני מאוד צנועה באופי שלי,שומרת על עצמי מאוד יודעת מה הגבולות אבל גם אין לי ידידים ואין לי איך להתחיל קשר כרגע , אני יודעתש אתם תגידו לי עכשיו ללכת יותר להכיר יותר ,לצאת לפגוש אנשים אבל אני כרגע נפגשת עם החברות הבודדות שנשארו לי מהכיתה ועם כאלה שלא וגם לא הרבה כי כבר הקשר לאט לאט מתנתק .. אני באמת מרגישה חוסר ועצוב לי אפילו שעדיין לא הכרתי מישהו.. מה אני עושה ? מישהי יכולה להבין אותי? מישהי אולי עומדת במצב שלי?
אני באמת מרגישה שאני בשלה לזה,ומגיע לי מישהו טוב חיצונית ופנימית כי עד עכשיו לא סתם חיכיתי , אני רוצה מישהו ששווה "שעד עכשיו חיכיתי לו" באמת שאני רוצה בבקשה יעוץ,עידוד , עזרה,טיפים וכאלה יכולים מאוד לעזור.. ואיך אני יכולה לקדם עיניינים כאלו מבלי אינסטגרם , יציאות לברים וכאלה(שזה בכלל לא אני ) ולהכיר ידידים.