קראתי עכשיו מלא משפטים על פרידות ועל איך שזה נגמר בסוף ואני פשוט לא מפסיקה לבכות. יש לי חבר ואני מרגישה שאני אוהבת אותו

יותר מאת עצמי, אוהבת אותו עד כאב ואני באמת לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו.. לקרוא את כל המשפטים האלה (שלקוחים מהחיים האמיתיים) עשה לי כל כך רע לדעת שאהבות שחשבו שזה יחזיק לנצח פתאום נגמרו.. שזוגות שרק דיברו על איך תיראה החתונה שלהם ועל איך יראו הילדים שלהם כבר לא ביחד. זה כואב לי רק מלחשוב על זה שזה יכול להיגמר.. ואני יודעת שיש דברים שפשוט נגמרים וככה החיים אבל אני באמת לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלעדיו ורק מלחשוב על החיים בלעדיו יש לי באמת קוצר נשימה. אני אוהבת אותו כל כך ומפחדת לאבד אותו כי הוא הדבר הכי טהור שקיים (זה הדדי כמובן). איך לשחרר מהתחושה הזאת? מהפחד הזה?