איפה רשום בתורה שאסור להיות בטלפון בשבת?

זו נחשבת עבודה

לא רשום את זה ספציפית אבל רשום לשמור את יום השבת שזה לא לגעת בטחפון ומוצרי חשמל וכל השיט הזה

מן הסתם שזה לא רשום בתורה כי באותו הזמן לא היה בכלל חשמל אבל זה כן רשום בהלכה.

לא רשום בתורה כזה דבר. זה די לא מדויק אבל כתוב שאין לעבוד בשבת.
מישהוא צריך לעבוד בשביל שהחשמל יעבוד בבית. לכן, חשמל בשבת אסור.
אבל פלאפונים לא באמת צריכים מישהוא בשביל שיתפקדו אז זה אמור להיות יוצא מן הכלל. אבל חוקים קשים מאוד יש בדת. אני חושב שזה לא הגיוני. פשוט בתקופה ההיא זה היה נכון, היום לא. זמנים משתנים.

איך אתה מבעיר אש בפלאפון הסבר לי? אתה צריך לשרוף פחמים בשביל חשמל בבית. אבל בפלאפון החשמל מוחזק כבר בבטריה שהתמלאה לפני שבת.

התורה שניתנה לעם ישראל היא בעצם מכלול הנחיות והתוויות הנוגע בכל דבר ועניין הקשור לקיום האנושי באשר הוא. יש לזכור שהאנושות עד התורה התפתחה ללא הדרכה מוכללת. ומעבר לעניין הפילוסופי המסתתר בתורה ישנם חוקים ודינים מדוייקים, בין היתר, הנוגעים לרווחת הפרט ומנחים אותו איזה אורח חיים עליו לנהל בכדי לחיות חיים טובים ובריאים ומוצלחים ומספקים יותר. הכל - בהשוואה לעמים הפגאנים עובדי האלילים הפרימיטיביים שחיו לפני כ 3000 שנים.
למשל עשר הדיברות הם תמציתה של הפילוסופיה שפורסמה ב"אמנה החברתית" של הובס. וכדי שה"עם" אכן ימלא וילך אחרי החוקים האלו - הוכנס העניין של האמונה. אמונה באל ערטילאי חסר דמות חסר זמן וכל יכול ורואה הכל. אלהים ארך אפיים המוכן להבין ולסלוח אך בו בזמן אל היכול בחרון אפו למוטט להרוס ולהשמיד.
הצווי "שמור את השבת לקדשה" הוא כללי ואינו מפרט מה זה בדיוק אומר.
ביהדות ישנם זרמים שונים ותמיד היו מהמחמירים ומהמקלים. אבל תמיד נזקקו היהודים ל"חכמי התורה" שיפרשו עבורם ברוח הזמן מה עליהם לעשות במצב זה או אחר. בימי בית ראשון היו אלו הכנסת הקטנה והכנסת הגדולה שישבו על המדוכה ופירשו את התורה. משחרב בית שני והעם נפוץ לרחבי העולם ואמצעי הקשר בין הקהילות השונות היו מוגבלים מאוד נוצר הצורך ברב הקהילתי אשר עמד בקשר עם קהילות אחרות ע"י שליחים שעברו מקהילה לקהילה והתרימו עבור קהילות חלשות. הרב היה הסמכות הדתית הגבוהה שאיליה פנו בבקשה להדרכה ולגישור במחלוקות ובעצם בכל עניין ודבר - והוא פסק על פי התורה הכתובה או שנעזר בתורה שפעל פה.
זכרו שהדת היתה המסגרת הכמעט יחידה בה יכול היה אדם להתקיים, אלא אם חי בבדידות במקומות מרוחקים.
עם התקדמות האנושות והשינויים המדיניים במאות ה16 עד המאה ה 18 נוצרו חוקים חדשים לחיים 'אזרחיים'
האמנסיפציה וחוקי הזכויות לאדם שהגיעו עם ניתוץ הבסטיליה בצרפת וירידת כוחה של הדת ועליית כוחה של המלוכה וביתר עוצמה עם המהפיכה התעשייתית - כוחה של הדת נחלש.
באירופה החלה התנועה החדשה "ההשכלה" אליה הצטרפו רבים ממניגי הציונות ובראשם הרצל, ובמקביל החיים בקהילה היהודית הסגורה ננטשו. מצב שגרם לדתיים להסתגר עוד ועוד בתוך עצמם ולהתרחק מהיהדות החדשה.
התהליכים שהובילו להקמת מדינת ישראל הם מורכבים ועמוסי אינטרסים ופוליטיקה אבל באורח פחא הוקמה מדינה שהיא בית לעם היהודי אשר גורש מכאן עם חטרבן בית שני.
וכמו כן עם ההקמה צרף בן גוריון את הפלגים הדתיים שהיו כאן ומעולם לא עזבו את האזור ולשם כך הבטיח להם את שמירת השבת כחוק במדינה שבדרך.
מה ששמר על קיומו של העם היהודי עד קום המדינה - לכאורה נראה מיותר עם הקמתה. מיותר מיושן ויותר מזה - מגביל ומקומם ! למה צריכים בכלל את הדת כשיש לנו מדינה עם מערכת משפט עם צבא ומשטרה..?
שאלה טובה שכל אחד יענה עליה לעצמו.
אבל בל נשכח שקדושת השבת והשמירה עליה כסמל לקיום היהודי (ובעצם שמירת כל או רוב חוקי התורה ) - הם הם שהביאו אותנו להווה .
השבת שמרה עלינו כאשר שמרנו עליה. בלעדיה אין לנו תוחלת ואנו סתם אוסף חסר ייחוד של פרטים.
אכן קשה להיות יהודי. וקשה היא עבודת האל שכן קשה לנו להצניע לכת
וקשה לנו להמנע מדברים משחיתים
אבל בעצם כל חוק הוא קשה ואף הקטן שבחוקים מגביל אותנו ומקשה עלינו.
שמירת השבת הוא עניין שבבחירה אישית.
שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו.

פלאפון זה מעגל חשמלי. התעסקות בפלאפון גורמים ל "יצירה" ויצירה אסורה בשבת לכן אסור התעסקות בכל דבר חשמלי (בגלל זה יש כזה דבר שעון שבת).