8 תשובות
אולי צודקים
צודקים
זה נכון בהחלט.
אני חושבת שברגע שמאמינים בכוח עליון מאמינים שלכל דבר יש סיבה ויותר קל לקבל את הדברים הרעים במציאות
הלוואי ויכולתי להאמין
הלוואי ויכולתי להאמין
יש אנשים שלהאמין עוזר להם כי זה מרגיש שיש להם משהו להאחז בו ונותן להם תיקווה, ולפעמים זה גם יכול להיות הדבר היחיד שמחזיק אותם, הם מתפללים ומקווים ומאמינים שיהיה טוב וזה נותן להם תיקווה, הם מאמינים בהשגחה פרטית, וגם אם משהו רע יקרה להם לדעתם זה לטובה ויש לזה סיבה כלשהי, וגם אם באותו רגע לא מבינים איך זה לטובה יש מצב שהם יבינו בעתיד ו"שניסתרות דרכי האל".
בכללי להאמין יכול מאוד לתת תיקווה, לאו דווקא להאמין שזה בא מיישות עליונה, גם אם פשוט מאמינים שיהיה טוב זה גם תופס
בכללי להאמין יכול מאוד לתת תיקווה, לאו דווקא להאמין שזה בא מיישות עליונה, גם אם פשוט מאמינים שיהיה טוב זה גם תופס
בהחלט מסכימה.
כל אדם מגיע לשלב שהוא מחפש להתלות באמונה, וזה מתחלק ל-3 סיטואציות מרכזיות:
השגרה - החיים בכדור הקטן שלנו נורא מורכבים. סדר היום של אדם ממוצע, מורכב בכל כך הרבה פרטים, התרחשויות ואינפורמציה שזורמת אלינו מכל עבר, והאדם מתחיל להרגיש שהוא פשוט טובע במערבולת החיים. הכל אותו דבר. שוב ושוב, הוא קם בבוקר לעוד יום אפור ושגרתי שאין לו שליטה עליו.
ואז קורה, שהוא מתחיל לחפש את המשהו שמעבר, משהו שנמצא מעל כל השגרה האפורה והשגרתית שהוא שקוע בתוכה, משהו שיתן צבע ומשמעות אמיתית לכל זה. ואז זה בא: האמונה בכוח רוחני.
נקודת המשבר - אדם נקלע לצרה, סכנה בריאותית, חובות, שוד וכו' ובנקדות חוסר האונים שלו הוא מנסה להתלות במשהו אחר במשהו גדול וחזק יותר ממנו, משהו או מישהו שיהיה אפשר לסמוך עליו, שיעזור לו לא בשביל כסף או טובת הנאה, אלא סתם, בגלל שהוא אדם.
ואז זה בא שוב:
האמונה בכוח רוחני.
נקודת ההצלחה - אדם מגיע לנקודה שבה הוא השיג כל מה שהוא רצה בחיים, ואז חיים נהפכים לחסרי משמעות עבורו. הוא מתחיל לחפש משהו שונה, מיוחד, שלא תלוי בכסף שלו אלה בנפש שלו
ונחשי מה?
כן, גם כאן זה מגיע: האמונה בכוח רוחני.
כל אדם מגיע לשלב שהוא מחפש להתלות באמונה, וזה מתחלק ל-3 סיטואציות מרכזיות:
השגרה - החיים בכדור הקטן שלנו נורא מורכבים. סדר היום של אדם ממוצע, מורכב בכל כך הרבה פרטים, התרחשויות ואינפורמציה שזורמת אלינו מכל עבר, והאדם מתחיל להרגיש שהוא פשוט טובע במערבולת החיים. הכל אותו דבר. שוב ושוב, הוא קם בבוקר לעוד יום אפור ושגרתי שאין לו שליטה עליו.
ואז קורה, שהוא מתחיל לחפש את המשהו שמעבר, משהו שנמצא מעל כל השגרה האפורה והשגרתית שהוא שקוע בתוכה, משהו שיתן צבע ומשמעות אמיתית לכל זה. ואז זה בא: האמונה בכוח רוחני.
נקודת המשבר - אדם נקלע לצרה, סכנה בריאותית, חובות, שוד וכו' ובנקדות חוסר האונים שלו הוא מנסה להתלות במשהו אחר במשהו גדול וחזק יותר ממנו, משהו או מישהו שיהיה אפשר לסמוך עליו, שיעזור לו לא בשביל כסף או טובת הנאה, אלא סתם, בגלל שהוא אדם.
ואז זה בא שוב:
האמונה בכוח רוחני.
נקודת ההצלחה - אדם מגיע לנקודה שבה הוא השיג כל מה שהוא רצה בחיים, ואז חיים נהפכים לחסרי משמעות עבורו. הוא מתחיל לחפש משהו שונה, מיוחד, שלא תלוי בכסף שלו אלה בנפש שלו
ונחשי מה?
כן, גם כאן זה מגיע: האמונה בכוח רוחני.
אמונה נותנת כוח לאדם לחיות יותר בקבוצה מגובשת , משמע מאושר, , דוגמה לכך זה שבני אדם מאז שהוגדרו ככה התפללו לפסלים ולאט זה התגבר לאמונה מונטטאיסטית
ארחיב קצת מעבר לכל מה שכבר נרשם פה:
האמונה לפעמים באה מתוך משבר קיומי שקיים בכולנו.
כשלומדים קצת על היקום הרחב והמקום שלנו בו, החיים שלנו מתחילים להרגיש קצת ריקניים וחסרי משמעות. אלה מאיתנו שלא מאמינים בקיומו של בורא לעולם או בחיי עולם הבא, יכולים להיכנס למשבר קיומי מעצם המחשבה על חוסר הקיום, על המוות.
אפשר להסתכל על זה בהרבה דרכים. אבל הדרך הכי "מדעית" היא:
היקום והחיים בו נוצרו במקריות, בני אדם נעשו מודעים לעצמם וליקום במקריות, בני אדם לא מסוגלים להתמודד עם חוסר המשמעות בקיום שלהם, בני האדם המציאו לעצמם דתות וסיפורים כדי להיאחז בהם ולתת משמעות לקיום שלהם..
האמונה לפעמים באה מתוך משבר קיומי שקיים בכולנו.
כשלומדים קצת על היקום הרחב והמקום שלנו בו, החיים שלנו מתחילים להרגיש קצת ריקניים וחסרי משמעות. אלה מאיתנו שלא מאמינים בקיומו של בורא לעולם או בחיי עולם הבא, יכולים להיכנס למשבר קיומי מעצם המחשבה על חוסר הקיום, על המוות.
אפשר להסתכל על זה בהרבה דרכים. אבל הדרך הכי "מדעית" היא:
היקום והחיים בו נוצרו במקריות, בני אדם נעשו מודעים לעצמם וליקום במקריות, בני אדם לא מסוגלים להתמודד עם חוסר המשמעות בקיום שלהם, בני האדם המציאו לעצמם דתות וסיפורים כדי להיאחז בהם ולתת משמעות לקיום שלהם..