שוקעת לתוך עצמי, אל תוך הלא נודע, עפה אל תוך תהום, בכביש ללא מוצא, עוצרת נשימה, נופלת במהירות, מי ידע שככה, אני ארצה למות? הייתי מאושרת, שמחה ממה שיש, לא חשבתי שאושר, זה הדבר היחיד שאבקש, מתחרטת על דברים, מעכלת מה שאפשר, לא חשבתי שמה שאפשר לעשות היום, אדחה כבר למחר.
***הבהרה,כתבתי את זה לאחרונה ,אבל זה על התקופה של הדיכאון שלי.. אז תדעו שהכול בסדר