לא יודעת מה לעשות כדי לשנות את השגרה....

אני בידיוק כמוך נשבע רק שהשעות שינה אחרות וזה בסדר יש עוד מלא אנשים כאלה תנסי לחפש עבודה או משהו שיעסיק אותך לא חייב לפתור את זה באלכוהול ותתחילי ללכת לבית ספר

תמצאי עבודה וזה ישתנה

למצוא עבודה, להרשם לחדר כושר, להרשם אולי לאיזו סדנה או חוג, לשמוע מדיטציות (לי זה עוזר וחלק חשוב ביום שלי)

שואל השאלה:
לא יכולה למצוא עבודה לבד וגם אני רק בת 14
לא אוהבת את כל השיט הזה של החוגים

למה את לא לומדת בבית ספר?

שואל השאלה:
בגלל הרווחה המזדיינת הזאת

את מביעה מצוקה גדולה מאוד. איפה ההורים בכל זה? אלכוהול זה כמובן לא פתרון. זה לא שזה כבר לא עוזר. זה מעולם לא עזר. רק גורם לך לשכוח לקצת זמן ואולי לישון שינה לא טובה. את לא במקום טוב כרגע. את יודעת את זה. ויכול להיות שאת לא מרגישה שיש מוצא. זה קל להגיד לך להתגבר על זה ולהוציא את עצמך מזה, אבל זה לא הוגן. זה קשה מאוד. אולי בלתי אפשרי לבד. אז זה העניין. את לא צריכה להיות לבד בתוך זה. את צריכה מישהו לדבר איתו. מישהו שיהיה שם בשבילך ושיעזור לך. קרוב משפחה או חברה או כל אדם שאת יכולה לסמוך עליו, שראוי שיסמכו עליו. ואת צריכה להאמין שיכול להיות טוב, ושאכן יהיה הרבה יותר טוב. בקרוב מאוד.

שואל השאלה:
אני שונאת שאומרים לי שאני צריכה לדבר עם מישהו כאילו זה יעשה לי יותר טוב
זה רק עושה את הדברים יותר גרועים
ורק ביקשתי עצות של איך לשנות את השגרה זה לא עוזר כל החרא הזה

צודקת. סליחה. כתבתי את מה שכתבתי לא בגלל השאלה שלך, אלא בגלל שאת בת 14 ולא בבית ספר. זה בהחלט מתנשא מצדי.
יש דברים שהיית רוצה לעשות? יש משהו שאת מתעניינת בו? כשלא עושים כלום אפשר לעשות הכל. לי לא היה מה לעשות והרגשתי לבד אז התחלתי להגיב בסטיפס. לא אידיאלי אבל גם משהו.
את אוהבת לכתוב? לצייר? לרקוד? לשיר? תעשי משהו שאת אוהבת. שהוא שלך. שיעשה לך טוב.
אם הייתי יכול לעשות מה שבא לי הייתי אורז תיק ונוסע לחודש לאיזה חור שקט. בלי אנשים. עם טבע. אולי לא כשיורד עלי גשם. ואולי זה רעיון קצת מסוכן במדינה הזאת. אבל זה מה שבא לי לעשות. מה איתך?

ממליץ לך לנסות ללמוד לנגן על כלי נגינה כלשהו שמעניין אותך :)