68 תשובות
אלוהים
אני בדיוק אבל בדיוק כמוך
אנונימית
אני עוזבת רגע את מה שכתבת ורוצה להזכיר לך שכל השאלות שיש בהן את המילה התאבדות בסטיפס מועברות למשטרה ויש מקרים שבהם המשטרה מגיעה לבית של מי שכותב את השאלות האלה בעזרת כתובת הip של הטלפון/המכשיר ממנו נשלחה השאלה. לפני שאת שואלת שאלה כזאת תנסי לחסוך את מה שיכול לקרות וכמה זה עלול להדאיג את ההורים שלך. עכשיו נחזור לשאלה, אני בטוחה שאת לא הולכת להתאבד. יש מיליון שאלות כאלה כאן ואף אחת מהן לא עם כוונה אמיתית, כי אם היית מסוגלת לזה כבר היית עושה את זה. שתינו יודעות שאת לא הולכת לעשות את זה, למה סתם לפתח ספאמים ולהדאיג אנשים? מה יקרה אם ההורים שלך יראו מה את כותבת? את יכולה להתייחס למה שכתבתי ויכולה שלא. אבל בעיניי, אין מקום לספאמים באתר. לכל אחד יש פגמים, זה לא אומר שהוא צריך להתאבד בגלל רווח בין הרגליים. קצת היגיון וקצת רצינות, זה לא אתר לצומי או לספאמים
אנונימית
אנונימית אני חייבת להגיד לך שאת כנראה לא מבינה מה היא מרגישה... אני האמת מזדהה עם חלק ממה שהיא אמרה ואני יכולה להבין על מה היא מדברת והיא לא מגזימה ולא מספימה.
אף אחד לא מושלם. תצאי כבר מהסרט הזה. מה זה כבר רווח ברגליים? כלום. תפסיקי להתעסק במה אנשים יחשבו ואיך אנשים יאהבו אותך. תתחילי לאהוב את עצמך וזהו די כבר עם הצומי ועם הרחמים העצמיים. רצון להתאבד זה לא משהו נורמאלי ואין פה לפי מה שידוע לי פסיכולוגים או פסיכיאטרים מומחים. לכי למומחה, לא לילדים בני 13 שערים באמצע הלילה כדי לאונן או להשלים איזה פרק מסדרה בויוה פלוס.
אנונימית
שואל השאלה:
פעם הצלחתי להיות פרו אנה
עכשיו כבר חצי שנה שלמה שאני מנסה לחזור לשליטה ובמקום זה רק מעלה במשקל.
זה שובר לי את הלב
אני רוצה להיות בתת משקל שישימו לב אלי וישאלו אותי אם הכל בסדר
אני פשוט מרגישה שאני חייה בגוף שהוא לא שלי , העלתי 10 קילו מהחופש הגדול!
שקלתי 45 ועכשיו 55
בא לי לקבור את עצמי
ובכלל אמא שלי קוראת לי שמנה (כי היא ממש רזה וזה.. ) אז אני תמיד מרגישה מובכת לאכול מולה, שהיא צוחקת עלי ואומרת "כל הדיאטות שלך לא עוזרות כי בסופו של דבר את ממש שמנת"

ואני מוותרת על מלא דברים באוכל , ובסוף נתקעת על בולמוס מעפן.
לא אכלתי סופגניות לביבות ואוזני המן.
אבל גם ככה השמנתי מה זה משנה
היה עדיף לאכול נורמאלי
ואז גם לא להיכנס לבולמוס
כאילו כל ההשקעה הולכת לפח
אנונימית
היא ביקשה עזרה וזה מה שאתם עושים?? יורדים עליה?? אז אכפת לה מהרווח ברגליים למה אתם צריכים להתפס על זה במקום לעזור לה?? בשאר הבעיות??
אנונימית
היא לא יכולה פשוט להפסיק להתעסק במה שאנשים יחשבו, גם אם היא תרצה. הדבר הזה פשוט חזק מידי, היא לא בוחרת את זה ואני בטוחה שהיא גם לא רוצה את זה.
ואל תשפטי אותה רק לפי מה שהיא רשמה.
55 זה בכלל לא הרבה..את צריכה להבין שברגע שתחזרי להרעיב את עצמך את תהפכי את המצב להרבה יותר גרוע ממה שהוא ..תנסי לבקש עזרה מההורים מחברים או סתם לספר למישהו
שואל השאלה:
טוב רק עכשיו ראיתי את התגובות אני יענה אליהם... שנייה
אנונימית
תקשיבי עם כל הספאמים שיש פה באתר (99 אחוז שזה גם כזה) אף אחד לא הולך לקחת אותך ברצינות. מקסימום ייתנו לך צומי בשביל הפרח. את רצינית איתי שבגלל שעלית 10 קילו את "מתכוונת להתאבד"? דיי כבר עם כל הצומי אנשים. אין לכם חיים חוץ מלחפש להיות בשאלות החמות? אף בן אדם שפוי לא יתאבד בגלל שהוא עלה כמה קילוגרמים במשקל. לכי למומחה, מה אני דוקטור
אנונימית
אנונימית ..אם אין לך משהו חכם להגיד עדיף שתשתקי
אנונימית
איך רואים שאת לא יודעת ולא מבינה מה זה הפרעת אכילה.
אתם לא תגידו לי לשתוק חמודים. זה אתר חופשי ולכל אחד יש דעה שונה. זכותי להגיד את מה שבראש שלי וכל מה שאני ארצה בדיוק כמו שאתם אומרים את שלכם. דעתי היא שבנוסף לכל ה1999999999990 שאלות שיש כאן על רצון "להתאבד", אף אחד לא באמת התאבד בסוף. אז גברת "כינוי מקורי", אני אגיד כל מה שאני ארצה וכמה שאני ארצה.
אנונימית
שואל השאלה:
זה כל כך מסובך
ברור שזה לא בשביל צומי
אני באמת כמעט כל יום בוכה ומרגישה שאני לא מסוגלת יותר לחיות ושונאת את עצמי.
זה לא הקטע של הרווח בין הרגליים זה הרבה יותר מאחורי זה... אני לא עושה את זה כדי להיות יפה או משהו , זה הרבה יותר עמוק.

ולא איני לא אתאבד.
אבל פעם גם אמרתי שאני לא אקיא, ובסוף היו המון מקרים שכן הקאתי.
פעם לא הבנתי מה עומד מאחורי זה שאנשים חותכים את עצמם וזה היה נראה לי מטומטם, ובסוף עשיתי גם את זה.
אני לא אתאבד , אבל אני נלחמת ברגשות שלי כדי להמשיך להילחם כל יום מחדש כי אני מרגישה לפעמים כל כל חרא..
אנונימית
כי אם אתם מאמינים לעוד ספאמרים כאן, כנראה שאתם לא יודעים.
אנונימית
שואלת השאלה, תודה לך שאת לפחות מודה שאת לא תתאבדי. יש הבדל "קטן" בין להקיא לבין להתאבד, תסכימי איתי. ממליצה לך לשנות את השאלה ולהוריד ממנה את הקטע של ההתאבדות. רק מוכיחה לכם שאני צדקתי^.
אנונימית
תגידי, שואלת השאלה את רוצה לדבר איתי על זה בפרטי?
קודם כל אני בן..
דבר שני מה אכפת לך שהיא רמזה לזה שהיא רוצה להתאבד ואת יודעת שהיא לא תעשה את זה
היא במצב מספיק קשה גם בלי הדעה הטיפשית שלך .אם לא באלך לעזור אל תעני ולכי להתעסק במשהו אחר
שואל השאלה:
ואולי שיכולתי לדבר עם פסיכולוג
אבל אין לי זמן לזה בחיים
אין לי כסף לזה
וגם אף אחד בעולם הזה לא יודע מה אני עוברת כי אני מעמידה פנים שהכל נורמאלי , להורים שלי אין שמץ של מושג,... וטוב שכך

קיצר אני אסבול בשקט

סליחה שאני חופרת
ותודה שעניתם ושאכפת לכם
אנונימית
יקרה אינך צריכה לגרום לעצמך לסבול ולהרגיש ככה נוראי כל החיים שלך, מגיע לך אושר וכל הטוב שיש בעולם :(
זה ברור שרוב האנשים שכותבים שהם רוצים להתאבד לא באמת יעשו את זה אבל זה לא מה שמשנה כרגע..מה שמשנה זה הבעיה שלה ואיך אפשר לפתור אותה
שואלת השאלה..אני ממליץ לך לדבר על זה עם מישהו , עם ההורים או קרוב משפחה חבר ולראות איך אפשר לעזור לך
ואנונימית, מצטערת לבשר לך שאת כל כך טועה. אין כזה דבר סיבה לא מספיק טובה להתאבדות או סיבה מספיק טובה להתאבדות.
את לא יכולה לדעת מה עובר על הבן אדם, ולפי מה שאת רושמת כנראה שמעולם לא הייתה לך הפרעת אכילה ואת לא קולטת ולא מכירה את ההרגשה הזאת.
אז בבקשה, אל תדברי על דברים שאת לא מבינה בהם.
אבל זה שהיא הכניסה "רוצה להתאבד" בשאלה ואז מחקה את זה בעקבות מה שאני אמרתי כאן רק אומר שהיא מבינה שאני צודקת. גם אם יש כאן בעיה, אני בטוחה שיש בחיים שלה מספיק אנשים שיכולים לעזור לה. יש משפחה, הורים וחברים שאפשר לדבר איתם. אבל להקצין את זה ולהגיד שאת "הולכת להתאבד" בשביל לקבל צומי או להיות בשאלות החמות בעיניי מבזה את האתר ואת הספאמרית. לכל בעיה יש פיתרון, קצת ספורט וחדר כושר תסמני לעצמך מטרה ולכי על זה, לא צריך להשתמש במילה התאבדות.
אנונימית
שואל השאלה:
ואני לא אתאבד
אבל ברור שזה הגיוני שאני מרגישה ככה , מה זאת אומרת זה שעלית 10 קילו לא אומר שאת תרצי להתאבד.
ברור שיש קשר , פיתחתי לעצמי הפרעת אכילה והפרעה נפשית... וזה מסובך ברמות מטורפות
בלי קשר לזה גם אני מרגישה בודדה ושהחיים שלי קורסים ושאיבדתי טעם בחיים ובעצמי , אז כן , זה בכלל לא ספאם מה הקשר ספאם , למה שמישהו יעשה ספאם על דבר כזה
אני באמת מרגישה ככה
אנונימית
אנונימית
שאלה לי אלייך
הייתה לך פעם הפרעת אכילה?
ולך חמודה^^, הייתה לי הפרעת אכילה 3 וחצי שנים, אז אל תחשבי לרגע שאני לא מבינה בזה. בכל השנים האלה, מעולם לא אפילו העליתי במוח להתאבד, והנה, יצאתי מזה בריאה, שלמה ובעיקר נושמת. אבל אף פעם לא השתמשתי בזה בשביל סיבה להתאבד או בשביל רצון לצומי.
אנונימית
אז היא רוצה צומי..זה לא דבר רע .היא רוצה שיתייחסו אליה
קצת ספורט וחדר כושר?? ברצינות?? את חושבת שבאמת זה מה שהיא תעשה או שזה מה שהיא יכולה לעשות??
אז
ונעזרתי במומחים כדי לצאת בזה, ברופאים ופסיכולוגים. לא בבני טיפש עשרה שמחפשים צומי.
אנונימית
אנונימית
אם הייתה לך הפרעת אכילה, את בטח מבינה שזה לא קל, ודווקא את הכי מכולם אמורה להבין שזה כן יכול לגרום למחשבות אובדניות ועוד איך.
שואל השאלה:
וככה אני מתבטאת , "שאני רוצה להתאבד"
כשכתבתי את זה לא חשבתי על זה בדרך שאת הצגת את זה..
ככה אני כותבת גם ביומניים האישיים שלי,
מחקתי את זה בעיקר בגלל הקטע שאמרת על המשטרה שהבהיל אותי וגם כי זה לא משנה אם אני רוצה להתאבד או לא
כי בשאלה התכוונתי להציג שאני נמצאת בתחתית ומרגישה אבודה ולא יודעת מה לעשות
אנונימית
ולך מר כינוי מקורי^ כן, אני יצאתי מהפרעת אכילה בזכות הוספה של 3 שעות בשבוע בחדר כושר, תזונה בריאה ומדידות שבועיות של גובה ומשקל אצל רופא, אז כן, זה מה שהיא יכולה לעשות.
אנונימית
שואל השאלה:
כל אחד חווה הפרעת אכילה בדרך אחרת
אנונימית
קילואה צ'אן, עובדה שלי לא היו מחשבות אובדניות והייתי במצב הזה.
אנונימית
שואל השאלה:
וברור שהייתי מעדיפה להתייעץ עם פסיכולוג
אבל זה לא אפשרי לי
ואין לי עם מי לדבר
אז זה המקום היחידי שיש לי
וזה נחמד לשמוע שאנשים מקשיבים לך , ושאפשר לספר באנונימיות על מה שעובר עלייך
אנונימית
אנונימית זה שלך לא היה לא אומר שלאחרים לא היה. כל אחד מתמודד עם הבעיה אחרת
אנונימית
עובדה שלי כן היו מחשבות אובדניות והייתי במצב הזה.
אל תחשבי שהמצב שהיה אצלך זה המצב שאצל כולם.
שואל השאלה:
ולי כן יש מחשבות אובדניות...
מה את מנסה להגיד פה?
ככה אני מרגישה
אנונימית
למה זה לא אפשר לך ללכת לפסיכולוג ?
אני מנסה להגיד שזה שהוספת בסוף הפריקה שלך "לא יודעת למה אני כותבת את כל זה אוף דיי" מראה הססנות וזה גורם לי אישית לחשוב שמדובר בספאם. אם מחשבות אובדניות היו הכוונה שלך זה לא מה שהיית אומרת.
אנונימית
שואל השאלה:
כתבתי את זה מתוך הכוונה שאני לא יודעת למה כתבתי את זה גם ככה אף אחד לא הולך לקרוא את מה שכתבתי ולאף אחד לא הולך להיות אכפת ממני
אבל אני לא הולכת להילחם בך תחשבי מה שאת רוצה , אני לא רואה שום סיבה שבעולם שמישהו יכתוב ככה סתם דברים כאלו
אנונימית
אנונימית תעשי טובה לך ולכולנו..אל תעני על השאלה הזאת יותר
אני כן רואה סיבה.
צומי ויחס בעיקר, תמיכה של אנשים(במשהו שיכול להיות ספאם כדי להגיע לשאלות החמות ולקבל עוד יחס), ובעיקר שיעמום. ממליצה לך ללכת לישון ומחר בבוקר שתהיי צלולה ולא עייפה לקרוא שוב את כל מה שכתבתי כאן. אולי תצליחי להבין את הנקודת מבט שלי. לילה טוב
אנונימית
שואלת השאלה, את מוזמנת לפתוח איתי פרטי, לא שופטת.
שואל השאלה:
ואני לא יכולה ללכת לפסיכולוג
כי אין לי ממי לבקש עזרה , מההורים?
אני לא מסוגלת, היה שלב שאמרתי לעצמי שאני לא יכולה יותר לחיות והפיתרון היחידי שלי זה לפנות למועצת ולבקש ממנה עזרה , אבל השתפנתי.

גם בטח פסיכולוג עולה כסף ...

וגם אין לי זמן לזה , אני לומדת באקדמיה לתיכון , אני נמצאת ב-2 חוגים .
(ואני יודעת שזה נשמע כזה , אה אז יש לך חיים נורמאליים, אז לא זה ממש לא ככה )
יש לי חיים כפוליים.
כי המחשבות שלי מקיפות אותי הולכות איתי לכל מקום
בכל שנייה
כל פעם בדרך לבית ספר , שאני לפעמים בוכה , או בהפסקות , או לפעמים שאני שמה את הראש על השולחן בכיתה ובוכה בלי שאף אחד שם לב, אז אין לי זמן
ואני לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה לפסיכולוג
לא מסוגלת בכלל שמישהו ידע שעובר עלי משהו
אבל באמת קשה לי , ואני יודעת שאני אשמה בסבל של עצמי
כנראה שזה ימשיך להיות ככה
אנונימית
גברת "רוצה אנורקסיה", אני אענה על מה שארצה כמה שארצה. את לא שואלת השאלה, התשובות שלי לא מכוונות אלייך. לא ביקשתי את דעתך על מה שעניתי. כמו שאת לא תבקשי את דעתי על זה שאת רוצה להיות אנורקסית נכון? ממליצה לך ללכת לישון.
אנונימית
שואל השאלה:
מצחיק אותי שאת חושבת שזה ספאם
כאילו שאת באמת מסוגלת לחשוב ככה
אני הכי לא הסתכלתי על זה מנקודת המבט הזאת
בכלל לא חשבתי שמישהו יקרא מה שכתבתי
האמת שזה אפילו ממש מרגש אותי שאנשים עונים ורוצים לעזור לי
אבל תמשיכי לחשוב מה שבא לך
מקווה שאת תביני שאת טועה
אנונימית
אנונימית את לא עוזרת..לא אמרת שאת הולכת?
אני לא הולכת בקרוב, אתה מוזמן ללכת אם תרצה
אנונימית
אני לא אלך כי אני באתי במטרה לעזור את באת במטרה לרדת על שואלת השאלה
אמרת ששואלת השאלה מחפשץ צומי..לדעתי את זאת שמחפשת צומי וממשיכה לענות על השאלה למרות שאת רואה שאת לא עוזרת ורק מזיקה
כנראה שלא הבנת, אני עברתי 3 וחצי שנים של הפרעת אכילה. אני אענה כמה שארצה
אנונימית
שואל השאלה:
הלכתי לישון לילה טוב
אנונימית
לילה טוב שואלת השאלה..שתקומי תראי את התשובות עוד פעם..אולי משהו יעזור לך(חוץ מהאנונימית הזאת)
את לא מכירה אותי בכלל. איך את יודעת מה ההרגשות שלי? כמו שאת כיוונת אליי עכשיו אני מכוונת אלייך. *אל תתערבי בדברים שאת לא מבינה בהם*. את לא מכירה אותי ולא את הרגשות שלי, אל תתערבי.
תהיי חזקה. מה מונע ממך לעשות את הצעד הראשון? אולי תנסי לנסות למצוא זמן לזה, את מסוגלת.. את לא אשמה בזה, זה לא יהיה ככה לעד. אנונימית את צריכה להיזהר במה שאת אומרת פה, שואלת השאלה עוברת פה משהו נוראי שבטח גורם לה להרגיש קושי עצום לבקש עזרה וכל זה, היא גם ככה קורסת מכל מחשבות שיש לה וכל שנאנ עצמית והפרעות אכילה והיא ממש מרגישה הכי גרוע שיש וסובלת. ותכלס את פגעת בה ממש שזה הזיק לה, תהיי קצת מתחשבת ועדינה פה. אל תגידי שזה "צומי " כי זה לא נכון, בחורה פה עוברת משבר נפשי קשה ממש בחיים שלה, היא לפחות עשתה צעד קטן בשביל לעזור לעצמה למרות שהיא לא בטוחה בזה והיא סובלת, חשבי איך היא מרגישה כל יום ביומו בחייה, מה שהיא אומרת, שהיא לא יודעת אם זה יעזור לה כי אינה בטוחה בזה, היא פרקה פה מלא פחדים וחששות מלב שלה והיא בעצמה לא יודעת אם זה אפשרי לעזור לה, את לא מבינה שלומר צומי פוגע בה עוד יותר פה
שואלת השאלה, מה בעצם את רוצה?
נראה שגם את לא יודעת
אהובה מבינה את הכאב שלך כל כך תהיי חזקה .... תנסי להירגע :(
אנונימית
אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה
אני בדיוק באותו מצב כמוך ואני לא יודעת מה לעשות :(
אנונימית
את צריכה עזרה אנונימית ? משהו מונע ממך לפנות לעזרה ?
שואל השאלה:
אוף עכשיו אני כותבת מהתקף בכי
לא יודעת מה להגיד כל כך
ולמי שהשאלה מה אני רוצה , אז כן אני באמת לא יודעת , אני לא יודעת כלום , אני לא יודעת מה אני רוצה..
היום הרגשתי ממש חרא כי בתחילת השבוע נשבעתי שאני ארד 3 קילו ונשארתי אותו דבר , כל היום הייתי בבולמוסים, והסתכלתי על תמונות מפעם ששקלתי 45,
גם אמרתי לכולם במשפחה שהשבועיים האלו אני לא נוגעת המתוק, ונשברתי , אבל בסתר, אכלתי ממתקים בסתר , ואז בכיתי ולא הקאתי , והרגשתי מגעילה ודוחה ושקרנית ושמנה ואבודה ומטומטמת והיום זה פעם שנייה בחיים שלי שחתכתי את עצמי ואז קראתי על פגיעה עצמית באינטרנט וזה גרם לי לבכות עוד להבין שמה שאני מתמודדת איתו דורש טיפול , טיפול שאני לא הולכת לקבל כי אני מתמודדת עם הכל עם עצמי, ולא מסוגלת להודות בזה. ולא בא לי לקום מחר בבוקר כי אני יודעת מה אני הולכת להרגיש ושאני אכל הרבה ולא אשלוט בעצמי
והאוכל שולט לי בחיים
ואני לא יכולה יותר
ואני מרגישה שאני נשמעת כמו מטומטמת
שאני מתעסקת בדברים לא חשובים
אבל ככה זה
נכנסתי לעולם הזה , שבשנה וחצי האחרונות זה המטרה היחידה שלי בחיים , לפני כל דבר וזה המחשבות שלי בכל מקום , ואז כשאני לא מצליחה , ובחצי השנה זה אוסף של כישלונות שאני משלה את עצמי מבטיחה לעצמי שמחר אני אצליח ולא עומדת בזה , ..ואז אני שונאת את עצמי ובוכה ומרגישה שאני לא יכולה יותר ושנמאס לי, אז כן , אני הבנתי שלפגןע בעצמי נותן לי שחרור קל מהרגשות שלי ומפנה את האב לבלות במקום לבפנים

ובאמת אני לא יודעת למה אני משתפת את זה פה , זה מטומטם מצידי, כי אתם לא יכולים לעזור לי.
פשוט כל יום לבכות על היומן שלי .. הייתי צריכה לספר את זה קצת בפורום שאני אדע שמישהו יכול להזדהות איתי או להגיב .. לא יודעת אוף.
ואני מרגישה שאני חייה חיים כפוליים.
אני מרגישה שאני כישלון ושאני צריכה להתבייש בעצמי ,
וחשוב לי להגיד שאני לא חותכת את עצמי ברמה מסוכנת , רק שריטות על הירך עם מספרים , שעכשיו השריטות נהיו בולטות כאלו עם מעט דם , ואני אצתרך למצוא תירוץ למה זה כשאני הלך לבריכה, אם בכלל ..

אני עכשיו בלבטים , אם לפרסם את זה או לא
אין לי כח ://
אנונימית
שואל השאלה:
בסה לשמוע
אנונימית
אני בול באותה סיטואציה
התחלתי עם את ההפרעות אכילה שלי עם אנורקסיה וזה התדרדר לבולימיה עם אנורקסיה(משולב כזה) ועכשיו בחצי שנה/כמה חודשים אחרונים זה פשוט רק בולימיה ואני כבר לא מצליחה לצום או לצמצם,לא מצליחה לשלוט בעצמי יותר,לא מצליחה לעמוד בפני אוכל,מרגישה כמו כישלון.
כל יום יש לי את המעגל הזה כמו שסיפרת שאני אוכלת הרבה/בולמוס->מרגישה חרא ומתחרטת על זה->הולכת להקיא ,ואז בלילה בוכה על זה ומרגישה ממש חרא ואומרת שמחר אני אצום או יאכל ממש קצת ואז שוב כל זה קורה מחדש.
ולא נדבר על זה שהשמנתי ממש מכל התקופה הזאת ועליתי 8 קילו ואני מרגישה דוחה מגעילה ושמנה ועדיין לא מצליחה להפסיק לאכול.
ניסיתי אפילו לאכול רגיל או לאכול כמו בדיאטה רגילה וכלום עוזר אני פשוט פרה שמנה שלא יכולה לעצור את עצמה אפילו ליומיים ברצף,הכי הרבה שהחזקתי בלי בולמוס(בתקופה הזאת,לא פעם) זה יום אחד.
אנונימית
אורה ושמחה לא נמאס לך להיות בכל השאלות על פרו אנה?!
אנונימית
אה אני מנסה לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר,נשמע שאת צריכה עזרה רצינית בנוגע לנפש שלך, הכוונה לבריאות הנפשית שלך
מי? אני?
אנונימית
שואלת השאלה וגם זו שהיא באותה מצב כמוה
היי,
אני קוראת על התחושות הקשות שמציפות אותך ועל הצורך שלך להיות בשליטה, נשמע שעוברת עלייך תקופה בכלל לא קלה. בת כמה את? כתבת שהיית בעבר פרו אנה- איך זה בא לידי ביטוי?
כתבת גם ששקלת להתייעץ עם היועצת או עם פסיכולוג- במקרים רבים שיתוף אחרים במה שעובר עלינו בהחלט יכול לסייע ולהקל. אני גם מחזקת אותך על כך ששיתפת כאן. אם תרצי שנמשיך לדבר, את מוזמנת לכתוב לי בהודעה פרטית כאן, במייל: [email protected] או באינסטגרם: nayedet.digital

קרן מעלם דיגיטל- ייעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
שואל השאלה:
תודה , אמא אני בת 15 רק עכשיו ראיתי את ההודעה..
כאילו פרו אנה , קשה לי להסביר איך זה באמת לידי ביטוי , אני יודעת שאז הצלחתי לרדת מ-53 למשקל 44.7 , ואז לאט לאט עליתי למשקל שאני בו עכשיו 54. משקל שיא,..
זה די בא לידי ביטוי כל יום , כי כל יום אני מרגישה וחושבת על זה ומרגישה שזה מגדיר אותי ושכל החיים שלי מתעסקים בזה , למרות שלפי חוץ לא רואים את זה עלי , ולמרות שגם עכשיו אני שוקלת הרבה זה עדיין כל הזמן בראש, ביומן , במחשבות , כל הזמן שאני לבד זה הדבר היחיד שמעניין אותי. אני מתעסקת בזה כל הזמן , ביוטיוב , באינסטנגרם , זה הביא גם דיכאון , יש רגעים שאני מרגישה בסדר ,. היום למשל. אבל לפעמים אני נשברת ונכנסת להתקף בכי שאני מרגישה שזה סוף העולם.
אני אשמור את הפרטיים שלך , כי יש פעמיים שאני ממש צריכה עזרה ולא יודעת למי לפנות ומרגישה אבודה וזה.
אז תודה:)
אנונימית