אני הבן אדם היחידי שמרגיש כמו זבל חסר משמעטת ואף אחצ ת בחיים לא תסכים להיות ידידה שלו? עברתי לגור ברחוב מרוב ייאוש

אני מרגיש 'אני לא יותר מחתיכת זבל ברחוב חסרת משמעות וטעם.. אני כל כך מדוכא כי איו סיכוי בחיים שאני אכיר ידידה או שיהיה לי איזהשהו קשר אנושי עם בת.. אף אחת לא סובלת אותי ואני מקנא בכל האנשים שנולגו נורמאלים ויכולים להכיר בחורות ולא נולדו יצורים כמוני.. אני מרגיש, שכבר אין לישה חשק לעשות שום דבר ואני פשוט באפיסת כוחות, פשוט כולן שונאות אותי ומתייחסות אליי כמו לחרא אש אני לא מנסה יותר לדבר עם בנות כי אני מהואס מזה שבחיים לא תהיה לי ידידה או מישהי שתתייחס אליי טיפ טיפה בכבוד... רק כי נולדתי שונה מכולם ואני לא כמו כולם
אני מרגיש כאילו נולדתי כבשה בעולם של זאבים, אני מרגיש שפשוט כולם יותר טובים ממני ומוצלחים ממני