הצלחתם לכבות את הטלפון ליומים? ספרו לי חויות אם כן ואיך הצלחתם

אף פעם לא ניסיתי.

לא הייתה לי סוללה פעם ליומיים כי המטענים כל הזמן היו תפוסים. אז ניגנתי מלא

לא ניסיתי

רק בכיפור,זה נראה לי כיף להתנק אבל שיהיה חבר או חברה לצידך כמה משחקים אוכל ספרים ים נראה לי כיף

*זה לא היה בכיפור*
הצלחתי לשרוד יום אחד, ולהגיד את האמת זה די עצוב.
הרגשתי לא קשורה לכלום, לא ידעתי מה השעה(אני לא שמה שעון).
היה קשה xd
באלי לעשות את זה שוב.

בצבא הייתי בגיבוש עכשיו ארבע יום בלי טלפון
לא חשבתי על זה בכלל האמת

אם*

הכי ארוך שלי היה ביום כיפור כל המשפחה התכנסה שעה לפני צאת הצום אצל סבתא שלי בשנייה שיצא כולם רצו לטלפונים ואני התחלתי לשיר לו ולנשק אותוxd

היה לי טיול של 9 ימים, החלטתי לנסוע בלי הטלפון בכלל.
חוויה מעולה!
לא התעסקתי בזה בכלל, כל הזמן היה לי מה לעשות ועם מי לדבר אז לא הרגשתי את הצורך הזה של "להיות עם טלפון"

בטח, להתנתק מהטלפון לפעמים נראה כמו משהו קיצוני, אני נגיד חשבתי שיהיה לי קשה, אחריי שהתחלתי להתחזק, הניתוק טלפון היה נראה לי כמו משהו מדהים, זה היה משהו חדש עבורי ונהניתי מכל שניה, את רואה סוףסוף עולם, אני יצאתי לטייל, הייתי עם הבן זוג שדרך אגב בזכותו נכנסתי לעולם הזה, ולא מתחרטת לשניה, קראתי ספרים, ישנתי, זה נורא כיף, ולפעמים נורא משחרר, את מרגישה בן אדם, לא אומרת שעם הטלפון את לא בן אדם, אבל הניתוק מהמדיה עושה ככ טוב, ופשוט הפעם הראשונה הייתה עבורי די קשה כי לא התרגלתי, כיום אני שומרת כמעט הכל, חוץ מהסופ"ש בגלל סיבות אישיות.

במסע ישראלי החלטתי שאני לא אגע בשבת בטלפון, זה לא היה יומיים זה יצא 28 שעות.
והיה נחמד הייתי יותר עם ילדים בכיתה אבל חברות שלי מהחדר כל הערב היו בטלפון ואני הייתי בלי וזה דיי ביאס.
היה לי גם דיי קשה להסתדר בלעדיו כי במסע צריך להקפיד על זמנים ולא יכלתי לבדוק שעה או שרציתי לצלם משהו והטלפון לא היה עליי אבל שרדתי וזאת הייתה חוויה מלמדת.