מה יותר מעציב אתכם/למה אתם יותר מתחברים, ליום הזיכרון או ליום השואה? ולמה?

יום הזיכרון כי יש לנו חלל במשפחה

יום הזיכרון.
כי זה יותר קרוב אליי אישית ריגשית.

שניהם ממש עצובים לי כי משניהם לא חסר אזכורים במשפחה. מצד אחד השואה זה בסדר גודל מטורף וככ נורא ואכזרי, אבל יום הזיכרון זה יותר קרוב לכולנו לדעתי, גם בגיל להרבה מאיתנו פה, וגם כי כמעטכל אחד במהלך חייו הרגיש את הפחד הזה על מישהו שהוא מכיר שמתגייס או נכנס לפעולה צבאית, ובמקרים גרועים יותר גם מכיר הרוג- חבר, חבר של חברים/משפחה, בן משפחה. מה גם שזה קורה כמעט כל יום מסביבינו ולא קרה לפני הרבה שנים וכבר תודה לאל טפו טפו לא בדיוק חוזר על עצמו...

יום הזיכרון, לא יודעת למה אבל תמיד ביום הזה אני בוכה אבל ביום הזיכרון לשואה בכלל לא אבל יש לי כבוד לשניהם

שואה יותר מפחיד אותי
זיכרון יותר מעציב אותי
אז אני לא יודעת

יום השואה

יום השואה,
יותר קרוב וקשור למשפחה וכל זה