מה אתם חושבים על הקטע שכתבתי? הגבתי את זה לסטטוס של ילדה שהתעצבנה על כולם ופתאום קלטתי מה כתבתי שם.

החבר הכי טוב של אבא שלי, שהיה בשבילו אח לכל דבר, שמתי שהעניינים בבית של אבא שלי בין ההורים התלהטו הוא היה הולך אליו, נהרג באסון המסוקים. הוא לא היה אמור להיות על המסוק ההוא, הוא החליף חבר שביקש ממנו, הוא לא היה אמור להיות על המסוק ההוא, הוא התעקש לעלות למרות שאיחר, הוא לא היה אמור להיות על המסוק ההוא, אבל הוא הציל את חייו של חייל אחר, של חייל אחר שירד מכיוון שהוא התעקש לעלות.

רני הוא בן אדם שלמרות שבחיים לא פגשתי, אני בחיים לא אשכח. על רני חושבים כל פעם שמעלים את השם צה"ל. פעמיים בשנה אנחנו הולכים לבקר את ההורים של רני בגלל מה שקרה אז. פעם אחת ביום הזיכרון, ופעם אחת שמציינים שנה נוספת לאסון המסוקים.

על רני, אני חושב כל השנה. את רני, אני בחיים לא שוכח. אותו ואת כל החיילים שהיו איתו אז. את כל החיילים שמתו איתו. אני לפעמים תוהה לעצמי, איך הוא הרגיש אז, מה קרה בדיוק, כמה זמן הוא היה צריך לסבול אם סבל, ולמה הוא הרגיש שהוא חייב להתעקש לעלות על המסוק ההוא.

אומנם את שאר החיילים, אני לא זוכר ביום יום, אבל אני חושב שאם כל אחד מאיתנו יזכור חייל אחד בלבד, לכל חייל יהיו מאות אנשים שזוכרים אותו, אפילו אלפים.