6 תשובות
הכל בסדר...יש מצבים שמרגעים הכי למטה ... אם את רוצה את מוזמנת לבוא לפרוק רגשות בפרטי .. וואו הכתיבה שלך ממש ריגשה אותי את כותבת מדהים ואני מזדה איתך לכולם יש תקופות שהם רק רוצים להעלם מהעולם אבל הכל יהיה בסדר בסוף והכל לטובה ...
את כותבת מדהים.
כולם מרגישים ככה בשלב כזה או אחר בחיים, אם זה מרגיע אותך..
אני מבינה אותך מאוד וכואבת את ההרגשה שלך.
המערבולת תחלוף, תני לה לבד. תכילי את הכאב שלך, תדברי עליו, אפילו בינך לבין עצמך.. אל תפחדי ממנה.
יהיה טוב נסיכה ❤
כולם מרגישים ככה בשלב כזה או אחר בחיים, אם זה מרגיע אותך..
אני מבינה אותך מאוד וכואבת את ההרגשה שלך.
המערבולת תחלוף, תני לה לבד. תכילי את הכאב שלך, תדברי עליו, אפילו בינך לבין עצמך.. אל תפחדי ממנה.
יהיה טוב נסיכה ❤
היי אהובה!
כתבת ממש יפה. מזדהה בכל מילה.
נשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה עם עצמך ואת מחפשת את עצמך במקום ללא מוצא, ללא שקט.
הרצון שלך להיעלם כדי להסדיר את הדברים הוא מובן והגיוני לגמרי.
עם כל זאת, עם כל מה שאת מרגישה את מתארת שאנשים באים אלייך בטענות לגבי מה שאת עושה והורסת לעצמך, מציבים לך את מה שאת כבר יודעת, יודעת בפועל אבל לא מצליחה לשנות. ובמקום לבוא ולעזור ולתמוך הם רק שמים את המראה מול הפרצוף ונותנים לך להתמודד מולה לבד, הם לא מבינים שזה רק מוריד אותך מטה יותר.
הדרכים שלך להתמודד עם מה שאת עוברת הן הדרכים בהן את צריכה להמשיך, בהנחה שזה לא פוגע בך.
את מרגישה שאת לא יכולה להרגיש כרגע ואת מנסה להדחיק הכל אבל מה שקורה בפועל הוא שאת ממשיכה להרגיש, ממשיכה לשמור הכל על מצב של 99, מצב של כמעט התפוצצות, אבל רק כמעט.
בתור אחת שמבינה את מה שאת עוברת קשה לי לייעץ לך מה לעשות כי אני באותו המצב כמוך אבל לי לפעמים עוזר פשוט לצאת ליער שקט, באמצע היום, מקום אין בו איש ופשוט לצעוק, להוציא הכל.
אוהבת אותך המון ובטוחה שהתקופה הזאת תעבור, ואני כאן בשבילך לכל דבר ואשמח שתפני אלי בפרטי❤
כתבת ממש יפה. מזדהה בכל מילה.
נשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה עם עצמך ואת מחפשת את עצמך במקום ללא מוצא, ללא שקט.
הרצון שלך להיעלם כדי להסדיר את הדברים הוא מובן והגיוני לגמרי.
עם כל זאת, עם כל מה שאת מרגישה את מתארת שאנשים באים אלייך בטענות לגבי מה שאת עושה והורסת לעצמך, מציבים לך את מה שאת כבר יודעת, יודעת בפועל אבל לא מצליחה לשנות. ובמקום לבוא ולעזור ולתמוך הם רק שמים את המראה מול הפרצוף ונותנים לך להתמודד מולה לבד, הם לא מבינים שזה רק מוריד אותך מטה יותר.
הדרכים שלך להתמודד עם מה שאת עוברת הן הדרכים בהן את צריכה להמשיך, בהנחה שזה לא פוגע בך.
את מרגישה שאת לא יכולה להרגיש כרגע ואת מנסה להדחיק הכל אבל מה שקורה בפועל הוא שאת ממשיכה להרגיש, ממשיכה לשמור הכל על מצב של 99, מצב של כמעט התפוצצות, אבל רק כמעט.
בתור אחת שמבינה את מה שאת עוברת קשה לי לייעץ לך מה לעשות כי אני באותו המצב כמוך אבל לי לפעמים עוזר פשוט לצאת ליער שקט, באמצע היום, מקום אין בו איש ופשוט לצעוק, להוציא הכל.
אוהבת אותך המון ובטוחה שהתקופה הזאת תעבור, ואני כאן בשבילך לכל דבר ואשמח שתפני אלי בפרטי❤
שואל השאלה:
תודה על העידוד, אני באמת צריכה אותו עכשיו
תודה על העידוד, אני באמת צריכה אותו עכשיו
אנונימית
תבכי, תשחררי, תצרחי, תצעקי, תשמעי שירים תני לעצמך להירגע, לברוח.
תשחררי את הרגשות שלך נסיכה, תעזרי להם להסתדר, כי לבד הם לא יוכלו.
בתור אחת שכולה רגש ולא מסוגלת לשמור דבר כמעט בפנים קשה לי להבין את זה, איך אפשר לשמור על מסכה, איך אפשרי בכלל לצבור כל כך הרבה כאב בפנים ולא להגיד כלום, אפילו לא לחברה קרובה, אפילו לא לסתם מישהו אקראי באינטרנט, סתם בשביל לפרוק, כדי שמישהו יזדהה ואולי אולי יוכל לתת לך איזו עצה מועילה שתוכל לעזור לך לצלוח את הדרך.
לכן העצה הראשונה שלי לך היא להוריד את המסכה בפני האנשים שדואגים ואוהבים אותך, להוריד את מסכת העצבנית, את המסכה של לא אכפת לי מכלום ולתת להם לראות את מה שעובר עלייך. לראות את הכאב שלך, שגם אם לא יכולו לעזור או להבין שלפחות יתנו לך חיבוק או מילת עידוד וינסו לא ללחוץ.
הרבה פעמים אנשים לא מבינים את הצד השני ויודעים רק לשפוט, אני אישית עובדת על העניין קשות, כי אחרי הכל אפאחד לא יודע מה עובר על השני באמת ואפילו לא יכול להתקרב ללדעת או להבין גם אם יסבירו לו, לכן תמיד צריך לדון לכף זכות, לנסות להבין שאנחנו **לא** מבינים.
את חכמה, אפשר לראות את זה מהכתיבה שלך, את כובתת מדהים, מעבירה את הכאב, את החוסר אונים בכזה דיוק ומצליחה לרגש.
כואב לי לדעת שזה מה שאת עוברת.
כואב.
כי אני מאמינה בך ויודעת שגם אם לא תצליחי, גם אם תסטי קצת הרבה מהדרך, למרות שאבין את כל אלו שיעירו לך מייד אדע חד משמעית שאת תצליחי, כי סתומה את לא.
ואת יודעת מה?לפעמים צריך לטעות בעצמנו, לחוות את הטעות ולצאת מהמצב ולבנות את עצמנו לבד.
כי אם לא תחווי באמת על בשרך לא תוכלי באמת להבין יש דברים שרק אם תלמדי בעצמך לא תוכלי ללמוד אותם לעולם.
לכולם יש את החוויה של הנפילה, של הלחץ, של האין אונים, חוסר חשק, כח ורצון לקום ולהתקדםהאפילו לא צעד אחד.
החכמה היא ליפול ולקום, ליפול ולקום ולהתקדם כל פעם צעד אחד קטן.
אני מזדהה מאד.
אבל גם לא.
מאחלת לך המון הצלחה, המון כח להמשך, מאחלת לך שתצליחי להוריד את המסכה ולתת לעצמך להיות *את* האמיתית.
כי אם לא...יבוא הרגע ותתפוצצי.
אני תמיד כאן, תמיד תמיד תמיד, גם אם נראה שאני עסוקה ואין לי סבלנות.
תרגישי חופשי לחפור לי ולשגע אותי.
אוהבת...
אני 3>
תשחררי את הרגשות שלך נסיכה, תעזרי להם להסתדר, כי לבד הם לא יוכלו.
בתור אחת שכולה רגש ולא מסוגלת לשמור דבר כמעט בפנים קשה לי להבין את זה, איך אפשר לשמור על מסכה, איך אפשרי בכלל לצבור כל כך הרבה כאב בפנים ולא להגיד כלום, אפילו לא לחברה קרובה, אפילו לא לסתם מישהו אקראי באינטרנט, סתם בשביל לפרוק, כדי שמישהו יזדהה ואולי אולי יוכל לתת לך איזו עצה מועילה שתוכל לעזור לך לצלוח את הדרך.
לכן העצה הראשונה שלי לך היא להוריד את המסכה בפני האנשים שדואגים ואוהבים אותך, להוריד את מסכת העצבנית, את המסכה של לא אכפת לי מכלום ולתת להם לראות את מה שעובר עלייך. לראות את הכאב שלך, שגם אם לא יכולו לעזור או להבין שלפחות יתנו לך חיבוק או מילת עידוד וינסו לא ללחוץ.
הרבה פעמים אנשים לא מבינים את הצד השני ויודעים רק לשפוט, אני אישית עובדת על העניין קשות, כי אחרי הכל אפאחד לא יודע מה עובר על השני באמת ואפילו לא יכול להתקרב ללדעת או להבין גם אם יסבירו לו, לכן תמיד צריך לדון לכף זכות, לנסות להבין שאנחנו **לא** מבינים.
את חכמה, אפשר לראות את זה מהכתיבה שלך, את כובתת מדהים, מעבירה את הכאב, את החוסר אונים בכזה דיוק ומצליחה לרגש.
כואב לי לדעת שזה מה שאת עוברת.
כואב.
כי אני מאמינה בך ויודעת שגם אם לא תצליחי, גם אם תסטי קצת הרבה מהדרך, למרות שאבין את כל אלו שיעירו לך מייד אדע חד משמעית שאת תצליחי, כי סתומה את לא.
ואת יודעת מה?לפעמים צריך לטעות בעצמנו, לחוות את הטעות ולצאת מהמצב ולבנות את עצמנו לבד.
כי אם לא תחווי באמת על בשרך לא תוכלי באמת להבין יש דברים שרק אם תלמדי בעצמך לא תוכלי ללמוד אותם לעולם.
לכולם יש את החוויה של הנפילה, של הלחץ, של האין אונים, חוסר חשק, כח ורצון לקום ולהתקדםהאפילו לא צעד אחד.
החכמה היא ליפול ולקום, ליפול ולקום ולהתקדם כל פעם צעד אחד קטן.
אני מזדהה מאד.
אבל גם לא.
מאחלת לך המון הצלחה, המון כח להמשך, מאחלת לך שתצליחי להוריד את המסכה ולתת לעצמך להיות *את* האמיתית.
כי אם לא...יבוא הרגע ותתפוצצי.
אני תמיד כאן, תמיד תמיד תמיד, גם אם נראה שאני עסוקה ואין לי סבלנות.
תרגישי חופשי לחפור לי ולשגע אותי.
אוהבת...
אני 3>
כן תיארת כרגע את סיפור חיי בשנים האחרונות בתיכון.
הקטע הזה שיש ממך המון ציפיות שאת לא רוצה ולא יכולה למלא , ויש המון דברים שעוברים עליך ואת לא תמיד רוצה לספר וזה נאגר בפנים וממש קשה לתפקד ככה...
אני מזדהה וכשזה קרה לי אני באמת הברזתי מבית הספר ועשיתי בעיות לכולם ובסוף קיבלתי כדורים פסיכיאטריים וזה עוזר לי לתפקד כרגיל... אני לא יודעת מה הבעיה אצלך אבל יעזור לך לנסוע לסוף השבוע הקרוב למישהי או מישהו שמרגיעים אותך ולספר על מה שאת מרגישה לכמה שיותר אנשים שאת מוכנה לספר , ואם את לא רוצה למלא ציפיות את לא חייבת, אלו החיים שלך, למרוד זה לא לפעמים הכרחי כשהמצב הנפשי ממש גרוע.
הקטע הזה שיש ממך המון ציפיות שאת לא רוצה ולא יכולה למלא , ויש המון דברים שעוברים עליך ואת לא תמיד רוצה לספר וזה נאגר בפנים וממש קשה לתפקד ככה...
אני מזדהה וכשזה קרה לי אני באמת הברזתי מבית הספר ועשיתי בעיות לכולם ובסוף קיבלתי כדורים פסיכיאטריים וזה עוזר לי לתפקד כרגיל... אני לא יודעת מה הבעיה אצלך אבל יעזור לך לנסוע לסוף השבוע הקרוב למישהי או מישהו שמרגיעים אותך ולספר על מה שאת מרגישה לכמה שיותר אנשים שאת מוכנה לספר , ואם את לא רוצה למלא ציפיות את לא חייבת, אלו החיים שלך, למרוד זה לא לפעמים הכרחי כשהמצב הנפשי ממש גרוע.