אני חושבת שאני בי.. איך להגיד לאנשים?

חחחח למה את צריכה להגיד שישאלו תעני

לא צריך להגיד

תגידי לאנשים קרובים.
תהיי בטוחה שאת בטוחה, ואל תגידי לכל בית הספר מה שהרבה עושים.
תצאי לגבי המשפחה.
דברי על עזרה עם אנשים שאת מכירה על איך לעשות את זה.

שואל השאלה:
לצאת מהארון יעני.. מםשחה ושה

אני תמיד יצאתי באופן ספונטני, אבל את יכולה להתחיל לדבר על סלב שיצא מהארון או על מישהי מפורסמת שאת נמשכת אליה ומשם להוביל לזה. כמובן שאפשר גם בדרך הקלאסית של לדבר עם מישהו באופן פרטי ולספר לו.

אני גם בי וסיפרתי רק לאנשים שקרובים אליי כי מצד אחד לא בא לי שידעו אבל באיזשהו שלב זה ממש העיק עליי והייתי חייבת לדבר על זה.
קודם כול ניסתי להבין מה הדעה שלהם, אחר כך שלחתי מלא רמזים שהיו שקופים ברמה קשה עד שבאיזשהו שלב ממש חשדו בי כי גם דיברתי מלא על הנושא הזה וקיצר יצא שכול חברה הבינה בזמן אחר, הן שאלו אם אני כזאת ואני פשוט לא הכחשתי, בעצמי לא יכלתי להגיד את זה כי זה הביך אותי ולא היה לי ממש אומץ אבל כששאלו אותי אני זרמתי ואמרתי את האמת וניסתי שזה יהיה כמה שיותר קליל כזה ו"כדרך אגב" ולמזלי זה הלך ממש טוב ואף אחת לא התרחקה ממני.
אה וסיפרתי גם לאחים שלי ולאמא שלי והם גם סבבה עם זה.
יש לי מזל ענק כי אף אחד לא עשה מזה ביג דיל וכולם היו בגישה כזה של "אה מגניב" וזהו.
קיצר זאת החוויה שלי.
לדעתי את פשוט צריכה להכין את עצמך קודם ולדעת מראש מה יהיו התגובות של האנשים כדי שתדעי למה את ניכנסת, את צריכה כמו "להכין את הקרקע" וככה תדעי איך לפעול ואיך לספר או אם בכלל כדאי לספר.
הכי חשוב שתרגישי בנוח עם מה שאת עושה, אם את תרגישי חרטה כניראה שעדיין לא היית מוכנה לזה או גם כי את לא מספיק סומכת על הבן אדם.
אני אישית סיפרתי כשלא הייתי מוכנה במאה אחוז כי לא הייתי עדיין שלמה עם עצמי והרגשתי מאוד אבודה אבל ברגע שדיברתי על זה אני הרגשתי הקלה מטורפת יחד עם מבוכה אבל עם הזמן זה רק יעזור לך לקבל את עצמך יותר, אפילו טיפה, לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל ככה זה אצלי. קיצר בהצלחה! מקווה שילך לך טוב :)

אם את לא מרגישה בנוח אל תספרי