אני מקווה שתקחו אותי ברצינות כי אני מפחדת מהנושא הזה גם, בבקשה כמה שיותר תצמידו. אני צריכה עזרה.

אני מתחילה לחשוב שאני באמת משתגעת. בקושי יש לי עם מי לדבר בבית ספר ואחי הקטן נהיה נורא אלים וההורים שלי עדיין לא בטוחים שכדאי לאשפז אותו במחלקה סגורה (אני מבינה שיכולים להרביץ לו שם והכל, אבל הוא הורס לכולם את החיים בבית.).
אני לא מסוגלת לתפקד כבר. קשה לי לעבור יום בלי לבכות שלוש פעמים לבדי בשירותים, אני כל הזמן רועדת ומרגישה לא בטוחה, אני לא מסוגלת לטפל בעצמי או לישון ואני שומעת קולות בלילה שאומרים לי להתאבד (אני כל הזמן בודקת אם יש מישהו שאומר לי את זה, אבל זה תמיד באמצע הלילה שכולם ישנים והקולות האלה תמיד משתנים לקולות אחרים.) ואני מפחדת שאני אאבד את השפיות ואפגע בעצמי.
אני לא יודעת למי לפנות. אני מפחדת שיאשפזו אותי אבל מצד שני אני לא מרגישה בטוחה בשום מקום ושנה הבאה אני מתחילה כיתה ח' ואני ממש רוצה להצליח.
אני מרגישה אבודה.
אני לא רוצה לפגוע בעצמי, אבל אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות יותר ויותר.
מה לעשות?