אני צריכה את עזרתכם בנוגע לקטע שכתבתי!! אשמח מאוד שתיכנסו, ותודה לעונים (:

זה נחשב לבלדה? מה המסר שאתם מבינים מהקטע? בבקשה תענו ברצינות, אני כותבת את זה לניצולת שואה!!

כשביקשת ממני נכדתי תקציר על השואה
לא ידעתי כיצד לחסוך ממך את אותה הזוועה
ניחשתי שמדובר בעבודת שורשים, אהובה
התאמצתי לספר לך כדי לא ליצור בך אכזה
ליבי הוצף שוב זיכרונות שניסיתי להדחיק
בעוד שאת יושבת וכותבת את הפרטים על הלוח המחיק

תספרי לי עוד סבתא, התשוקה בך לגלות
ואני יושבת ומספרת לך כבר שעות על גבי שעות
היית מזדעדעת לו הייתי אומרת שעכשיו קשה לי יותר
ואת אינך יודעת, אך לי כבר די והותר
את יודעת נכדתי, ליבי מוצף מכאוב
לא יודעת אותך כיצד אהיה מסוגלת בקרוב לעזוב

לא הייתי אומרת שיש בכלל פער
בין אז לעכשיו, הצער הוא אותו צער
ואני תוהה לעצמי מהם חיי אדם
ושוב עולה המחשבה שזמני תכף יבוא תם
ניסיתי לומר לעצמי שכדאי שאוקיר תודה על ששרדתי
אבל עכשיו כבר אנני מרגישה שזהו מצב משמעותי

את יודעת, התגאיתי שאני שורדת שואה
התגאיתי שמדליקים לכבוד חבריי הנספים משואה
התגאיתי על שהגעתי למדינה יהודית
לאחר שהעם הגרמני את הגוף שלי השחית
אבל עכשיו כמעט ואין לי מה לאכול
והם ממשיכים לטמון את ראשם עמוק יותר בחול

כשאת שואלת "סבתא מדוע את כל כך חולה?!"
כיצד לספר לך שלקנות תרופות אפילו אנני יכולה
וכשאת מגיעה אליי לבקש ממתק או שניים
ואני ממציאה בפנייך תירוץ "זה לא בריא אהובתי לשיניים"
וכשאת שואלת "סבתא מעין הכסף לבית כזה מפואר"
ואני חושבת לעצמי כיצד אסביר שמבית אבי הכל אליי בירושה עבר

פנייך מוארות כשאת רואה טקסים והנצחות
אבל גם קטנה מידי כדי להבין שאלה רק דעתם מסיחות
המדינה שודדת אותי אהובתי, את הכסף ואת המעמד
חושבים שאני לא מבחינה שהכסף שלי שוב אבד
הם עומדים מנגד, הם רואים רק שחורות
ואת כל התקוות של הלב שלי העלו בגז ובערות

וכשתקראי את זה עלמתי הצעירה יש לי רק בקשה
תנסי להילחם בשביל הזכויות של כל קשיש וקשישה
ותזכרי שהם אומרים "והדרת פני קשיש"
אבל בפועל, כלאחר יד מתנהגים, ולא אכפת להם מאיש
עכשיו אני מקווה שאת רואה את ההזנחה שיש כלפינו
ועכשיו את גדולה יותר כדי להבין שהם לא עשו כ"כ הרבה בשבילנו