שאתם מאמינים באלוהים (מי שמאמין) - מאיפה זה בא מהרגש? מההיגיון? משהו אחר?

דת זה לפי רגש.

שואל השאלה:
אם אתה מתעקש על היגיון , אז ההיגיון אומר שאם יש כל כך הרבה אמונות בעולם וכל כך הרבה דעות לאנשים לאורך ההיסטוריה ככה שהסיכוי שמכולם רק אתה צודק שואף לאפס אז בלי שחצנות בבקשה

מרגש, מאמונה(:
אבל לא היגיון...

אצלי זה בא מההגיון. לא קשור לחינוך (לא טרחו לחנך אותי לאמונה, אלא למנהגים מסומים של היהודת - מה שנם ידעו). מה שכן תמיד (מאז התחלתי לחשוב בכלל בתור ילד קטן)היה ברור לי שלעולם יש בורא, כי העולם לא נוצר לבד. ששמעתי רק על הדברים הבסיסים שקשורים ליהודית, כבר אז היה בררו לי שהיהדות היא האמת, כי היא הייתה לפני הנצרות האסלאם - אז אם הנצרות והאסאם חולקים על היהודת - זה אומר שהטעות היא אצלם.
עם הזמן (אחרי שזכיתי לזחרו בתשובה, ברוך ה' וען השנים להיות גם בן תורה) - אז התחלתי להרגיש גםאת ההשגחה הפרטית ולראות איך ה' מכוון בשבילי (ובשביל אחרים) את הכל בצרוה מושלמת כפי שרק מך מלכי המלכים שכל יכול - לעשות לעשות. ישתבח שמו לעד!

מהכל.
לפי היגיון אני פשוט מאמינה שהעולם לא היה יכול להיברא מעצמו . העולם שלנו מושלם מדי (למרות כל הבעיות שבו) בשביל להאמין שהוא נוצר מהתנגשויות ופיצוץ

כמו שציינו בתגובה הראשונה.
האמונה באלוהים מחזיקה אותי ומחזקת אותי

זה בא לי הרבה מהרגש וגם מההיגיון.

סלאשית מהמיקרוגל, על מה את מדברת?

זה בא להם מהרגש לרוב, אם הם מאמינים חזק אז גם מההיגיון

ככה חינכו אותי.. ככה גדלתי..
לאט לאט למדתי בעצמי, לאט לאט האמנתי בעצמי וזהו אני קראתי והתעניינתי ואממ זהו לדעתי ה' קיים:)

מהרגש.
מההגיון.
מי שבאמת רוצה לחפש ולהבין.
רואה שיש ה'
ורואה כמה הוא טוב.