מה אתם חושבים על אחת שמתנהגת ככה? וזאת לא אני, זאת אחותי הגדולה..

היא כל היום אצל חבר שלה, הזמן שהיא נמצאת בבית זה רק שהיר צריכה להתארגן ליציאות ולהתקלח..
(היא בת 20, אני 17, אבל אצלנו זה שונה בבית, אנחנו קווקזים ומי שמכיר את הקווקזים יודע כמה זה מגעיל ההתנהגות שלה)
ושהיא בבית יש ימים שמידי פעם הבית לא ממש מסודר, יש ערימת בגדים שהורדתי מהכביסה ולא היה לי כוח לקפל אז השארתי לאחר כך, היא מגיעה לבית וגם זה שהיא כמעט ולא חיה כאן, היא חושבת שהיא מחליטה בבית, היא מתנהגת כמו ז*נה (סליחה, וכן אני יודעת שאני מדברת על אחותי.), ושהיא עושה טובה שהיא מנקה מידי פעם את הבית היא עושה את זה מתוך עצבים - למשל עכשיו, היא מסדרת את הבית (וכן גם אני) ומנקה בזלזול, וכל פעם היא מזכירה לי את זה שפעם הייתי עצלנית ולא ניקיתי בכלל, זה היה מזמן ומאז שהיא ישנה שם אני זאתי שכל הום מנקה את הבית ועושה את רוב העבודות בבית חוץ מכביסה כלים ולהכין אוכל, שזה אמא שלי עושה.
שמתי על המיטה שלה כמה ערימות של בגדים כי כמו שאמרתי, היא ישנה אצל חבר שלה כל יום כמעט, ובגלל שהיא ישנה שם שמתי אותם על המיטה (חדר ביחד) והיום אמשיך לסדר את הארון, עכשיו למשל היא "הניחה" אותם על המיטה שלי אבל זה היה בעצבים וזלזול, וכל פעם שהיא חוזרת לבית וישנה פה אנחנו רבות כי "לא מתאים לה איך שאני מנקה". והיא עושה את זה תמיד בשביל להרגיז אותי כי היא יודעת שקשה לי להתאפק ולא להחזיר, שקשה לי להשתלט על העצבים.. ולא משנה כמה אני מנסה להתאפק לא לצאת עליה בסוף אני לא מצליחה.
וזה לא שיש לה בית רק לה ולחבר שלה, היא סתם ישנב אצלו בבית עם ההורים *וכל* האחים והאחיות שלו, כאילו היא מחקה אותנו. גם להורים שלי היא מתנהגת מגעיל ושמה פס על מה שהם אומרים לה, וזה עוד סיבה למה אני מתעצבנת..
מה אפשר לעשות עם זה? מה אתם חושבים על ההתנהגות שלה?