למה הביטוי הזה "מחסום כתיבה" עדיין קיים, אם מחסומי כתיבה זה לא דבר אמיתי?

חחח אחותי מה זאת ההתקפה הזאת
את לא יכולה לקבוע בשביל אנשים אחרים אם זה קיים או לא

מסכימה ^

שואל השאלה:
זה פשוט לא קיים.
המחסום הזה=חוסר בטחון עצמי. זה מה שזה. זה לא דבר שהוא ייחודי רק לכתיבה.
רוצים לדעת איך נפתרים ממחסום כתיבה (בואו נגיד שהוא קיים)?
פשוט כותבים.
זה כל הסוד הגדול.
ובקשר לרעיונות- שוב. חוסר בטחון. כל פעם שהיו חסרים לי רעיונות, וחקרתי לעומק למה אין לי על מה לכתוב גיליתי את הדבר הבא:
1. יש לי על מה לכתוב.
2. אני לא כותבת כי אני פוחדת שיצא גרוע. אני פוסלת מראש את הרעיונות שיש לי מתוך פחד.
וזו לא התקפה, אז אני לא מבינה למה לקחתם את זה למקום הזה.

אוקיי, זאת דעתך
את לא יכולה לקבוע את זה כעובדה
רוצה לדעת למה זה כן קיים? כי יש את זה לאנשים, אפילו לסופרים הגדולים ביותר.

שואל השאלה:
כי אנשים מאמינים בזה שמה שיש להם זה מחסום כתיבה, אבל המחסום היחיד זה אמונות מגבילות. אין באמת משהו שחוסם אותך. זה בתוך הראש. זה הכל שינוי של אמונות עצמיות ועבודה עצמית. גם לי לפעמים יש רגעים שאין לי מושג מה לכתוב, ואין לי כוח לכתוב, ואתם יודעים מה גיליתי?
כשאני קוראת לזה "מחסום כתיבה." אז יש לי מחסום כתיבה. בגלל זה אני לא כותבת, כי יש לי מחסום. אני מתחילה להאמין בזה, ואז אין לי רעיונות כמעט, ואת הרעיונות המעטים שלי אני פוסלת.
כשאני מחפשת את הסיבה האמיתית, ורואה שיש בי פחד שאני אכתוב ולא אהיה מרוצה ממה שכתבתי, או שאני מפחדת ממה שאני אגלה על עצמי- אני רואה שזה פחד שעוצר אותי. אני עוצרת את עצמי. אף אחד לא קושר לי את הידיים. רעיונות יש לי בשפע ואני פשוט פוחדת, אז אני לא עושה דבר.

לכולם לפחות פעם בחיים היה מחסור בכתיבה אם את לא מאמינה בזה זאת דעה שלך

שואל השאלה:
לי היה פעם, עד שהפסקתי להאמין. שוב, זו לא תקיפה. כל מה שאני אומרת זה שצריך להפסיק לקרוא לזה מחסום כתיבה. למה יש מחסום כתיבה ואין מחסום נגינה?

זה פשוט זמן שאין השראה לכתוב

בתור אחת שיש לה מחסומי כתיבה
יש דבר כזה. בוודאות.
לך אין אולי
אני הייתי משלמת הון כדי להיפטר מהבעיה הזו כשאני ממש רוצה לכתוב

לא מסכים, לפעמים זה קורה שהבן אדם לא במוד המתאים או הסטייט לזה, הרבה פעמים אם תעשי הפסקה ותחזרי אחרי כמה שעות רעיונות טובים יגיעו (מניסיון)

תקשיבי, אני גם כותב.
אני יכול לכתוב בלי הפסקה, ללא שום "מחסום כתיבה".
אבל השאלה באיזו איכות אני אכתוב?
איזה רמה יהיה הטקסט שלך?

לפעמים כשיש לי "מחסום כתיבה", אני מנסה לכתוב... המוח שלי ריק, אבל עדיין בסופו של דבר מצליח.
שלא תביני לא נכון, הכתיבה שלי היא טובה, אבל כשיש את אותו מחסום זה בעצם מקשה לכתוב עם זרימה, או בעצם... "מוזה".

כשמקבלים השראה ממשהו, אם זה מחשבנ,
אם זה סתם ביט,
כתיבה של מישהו אחר,
סרטונים ו/או תמונות וכו'...

פתאום יותר קל לכתוב, זה יותר זורם.

כמו שאת אומרת המונח "מחסום כתיבה", הוא מומצא- אבל לא סתם... זה כדי לתאר מצב שקורה.

זה לא עיניין של חוסר ביטחון עצמי.

נניח, יש כאלו שאומרים לי אופק אתה פתוח רגשית מאוד, אני אומר להם נכון ובגלל זה אני כותב.
לפעמים כשאין לי שום הבעה למשהו, שום מקור השראה, אז יש את "המחסום כתיבה".

זה לא שאני לא יכול לכתוב משהו, זה פשוט שזה ירגיש לי טקסט לא סטנדרטי לרמה שלי ולא מספיק 'ריל'.

מה זו ההתקפה הפסיכולוגית הזאת פתאום? לא הבנתי את פסיכולוגית או סופרת?

ברור שיש מחסום כתיבה אך יש דרכים להתמודד עמה.

אמנם אני לרוב מציירת ולא כותבת אבל שם יש איזשהו מחסום לפעמים שנובע מחוסר השראה או מוטיבציה.
במקרים כאלה עדיף לנקות את הראש או להתאמץ לשחרר את ה'מחסום'.

הדרך שאת מנסה להסביר את זה לא נכונה.

בטח שיש דבר כזה מחסום כתיבה, את לא יכולה לקבוע סתם ככה שאין.
גם אני כותבת ויכולה להעיד שחוויתי כמה פעמים של חוסר השראה, או מעין הרגשה של מוח ריק.
אין פה קשר לחוסר ביטחון או חוסר אמונה עצמית, ויש הבדל מאוד גדול בין נגינה לכתיבה

תמיד אפשר לכתוב משהו, לכתוב כל מה שיש בראש. זה לא נקרא לכתוב. אני יכולה לכתוב לך ספר שלם ולא יהיה אפילו לא מחסום כתיבה אחד אבל השאלה היא מה תהיה רמת הכתיבה? אנשים לא רוצים לכתוב סתם. צריך מחשבה מאחורי זה, רעיון, יצירתיות. ויש תקופות שהמוח פחות יצירתי ופשוט אין לך רעיון מספיק טוב.
ומה קשור חוסר ביטחון עצמי?

שואל השאלה:
איזה רמה יהיה הטקסט שלך?

הטקסט יהיה ברמה נמוכה. הרמה לא חשובה.

בגלל שאנשים פוחדים לכתוב סתם גרוע, אז הם בסוף לא כותבים טוב. אין שום ברירה, חייבים לכתוב גרוע.
אני התחלתי להשתפר בכתיבה רק כשהרשיתי לעצמי לכתוב גרוע ולא עצרתי את עצמי. כשהתחלתי לכתוב כל מה שיש לי בראש, גם אם זה הדבר הכי גרוע שיש.
כתבתי סיפור ובכוונה כתבתי אותו בלי תשומת לב לאף פרט, זה לא עניין אותי אם אני כותבת טוב או לא. לא היה לי אכפת מזה. כל מה שידעתי זה שאני עכשיו כותבת מהתחלה ועד הסוף ולא עוצרת את עצמי. זה כל מה שעניין אותי.
ונחשו מה? בגלל מה שעשיתי, וגם כי אני כותבת כל יום (וכן, יש לי רעיונות כל יום...), אז אין לי מחסומים. מוזמנים גם לא להאמין לי.

הרמה מאוד חשובה.
לי לפחות...
אני מוציא שירים, לא רוצה שיהיה חוסר איכות

אני גם כותבת ואני לא מסכימה איתך
ניסיתי את דרך המחשבה שלך פעם אחת וזה לא עבד לי

למה שהרמה לא תהיה חשובה? כתיבה זו אומנות, וכמו בכל תחום אומנותי יש יצירות טובות ויש יצירות פחות טובות. ומי רוצה ליצור יצירות לא טובות? אף אחד

שטויות במיץ כל מה שכתבת פה -_-
זה שלך אין מחסומים לא אומר שלאחרים אין

שואל השאלה:
מה הבעיה ביצירות לא טובות?
לא חייב להראות אותם למישהו, ואם לשמור אותם במגירה זה כואב, אפשר לשרוף אותם.
וגם ליוצרים הכי גדולים יש תקופות שהם יוצרים דברים גרועים.
ילד -_-
כל שיר שאתה כותב, אתה מוציא?

וואו ממש הגזמת. את לא הכותבת היחידה בעולם, ויש המון כותבים שמתמודדים עם הבעיה הזו, כולל אני, אז זה סתם מיותר שאת ככה אומרת. דיברת על פחד, יש מחסומי כתיבה גם כשאתה כותב למגירה. המחסומים האלה לא פשוט נעלמים, זה עניין של השראה. אני ממש לא מסכימה איתך כי יש המון דברים שעוצרים אותנו מלעשות אומנות כי ככה זה עובד, אתה תסבול מהשיעמום עד שתמצא השראה לעשות אומנות. ועם כמה צ'יזי או מתנשא שזה נשמע בזה אני מאמינה ואני מקווה ששאר האומנים למינהם יאמינו בזה גם.

שואלת.. הגזמת ממש

ובטח שיש מחסום נגינה ומחסום שירה גם, (אני באה ממשפחה של נגנים ואני שרה)

בסדר, כל אחד לוקח את זה אחרת. ואם הצלחת להתמודד עם בעיות הכתיבה שלך, מה טוב. אבל זה לא אומר שאת צריכה להכתיב לאחרים אותו הדבר

שואל השאלה:
^ בשביל השראה צריך ראש פתוח :)

טוב עזבו.
פעם הבאה אני לא אכתוב פה כלום על הנושא.
הבנתי אתכם.
לא הייתה לי שום כוונה להתנשא.
מי שהבין למה התכוונתי הרוויח.
מי שלא-לא.

poems girl'
הכוונה שלי היא שאין ביטוי :"מחסום שירה."
או שיש ואני לא מודעת אליו?

צודק
צריך לכתוב שלוש ארבע שורות לא משנה כמה מטומטמות הם נשמעות, ולא לתת להם חשיבות בכלל. ולזרום עם זה.

אוקיי. טוב.
אם את אומרת.

אני דווקא מסכימה עם שואלת השאלה.
כשהייתי קטנה ולא הייתה לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי *תמיד* היה לי מה לכתוב והייתי שולפת סיפורים שלמים בדקה, היום אני פוסלת הרבה דברים בגלל חוסר ביטחון אז יוצא לי מצב של מחסום כתיבה

שואל השאלה:
זה בדיוק מה ש the magic אמר. לזרום עם זה.
מה אכפת לכם, אתם בעצמכם שאתם כותבים גרוע? מה יקרה אם הרעיון גרוע?
כלום לא יקרה.
אנונימית- בדיוק. על זה אני מדברת.
למרות שאצלי זה היה הפוך.
היה לי חוסר בטחון ענקי. ניסיתי לכתוב יצירות מופת כשרק התחלתי ואז הייתי מרגישה רע עם מה שכתבתי, והייתי מתקנת את עצמי, עד שהחלטתי שאני פשוט כותבת מה שעולה לי לראש, וככה גם הבטחון שלי גדל. ובטחון עצמי זה הדבר הכי הכי חשוב בכתיבה. הכי חשוב.
יותר חשוב מלדעת לכתוב כמו שצריך.

מחסום כתיבה וחוסר בטחון זה לא אותו דבר.
לכל אלה שאומרים שזה אותו דבר.

אני כותבת גם שסתם יש לי דברים בראש ואני בטוחה שזה לא באמת משהו, לא משנה מה אני כותבת.. אבל יש באמת רגעים שבהם אין שום דבר במוח, בא לי לכתוב אבל באמת אין.

אבל אם את אומרת אז את בטח יודעת הכל.

אנונימית, ובאיזה איכות הייתה הכתיבה שלך כשהיית קטנה? באמת ניסית ליצור משהו טוב? אני כותבת מגיל צעיר ואף פעם לא היה לי חוסר ביטחון כי כתבתי לעצמי (רק לאחרונה אני מוציאה דברים) וגם במשך כל הזמן הזה שכתבתי למגירה היו לי מחסומי כתיבה. כמו שיש לי מחסומי ציור ושירה גם יש לי בכתיבה.

אז למה לבזבז את הזמן ביצירת משהו רע? אני מעדיפה להעביר את הזמן בנינוחות, עושה משהו אחר שלא מצריך השראה, עד שאני אמצא אותה ואשב לכתוב.

שואל השאלה:
למה בזבוז זמן?
אני לא אומרת ליצור משהו רע בכוונה, אני אומרת לא לעצור את עצמך באמצע ולא לערוך את עצמך. להרשות לעצמך לכתוב גרוע זה לא דבר רע. במיוחד לא כשאתה מתחיל.

אני לא מונעת מעצמי לכתוב רע, אני חוסכת את זה מעצמי. למה בכוח? אם לא הולך, אם לא זורם, למה לכפות את זה על עצמך? יש ימים לכל דבר, ולפעמים זה לא היום הנכון לכתוב, אולי זה היום הנכון לעשות משהו אחר.

מחסום כתיבה יכול להיות גם לסופרים הגדולים ביותר בגלל שהם מפחדים לאכזב או לעשות משהו שלא יצליח..
והכתיבה שלי הייתה ברמה די טובה הרבה אנשים קראו את הסיפורים שלי והתעניינו, היום אני חסרת ביטחון גם אם אני כותבת לעצמי כי אני פוחדת לכתוב משהו טיפשי ולא מעניין

בטח שזה אמיתי כשאין מוזה לכתוב

אין כזה דבר מחסום נגינה, כי נגינה זה לא משהו שיוצרים. זה ליטרלי העשייה של הדבר. מה שכן, יש מחסום כתיבה במוזיקה. מלחינים גדולים מאוד נתקלים במחסומי כתיבה, כי גם הפעולה של לכתוב מוזיקה דורשת המון מחשבה, רעיונות, יצירתיות, ידע, וכל הדברים שנכללים בכתיבה ככתיבה.

כמעט בכל דבר שיוצרים יש מחסום, לדוגמה: עריכה. להמון עורכים יש מחסום שמונע מהם והם לא מצליחים לחשוב על רעיונות וליישם אותם במחשב..

בקיצור, לא רק שמחסום כתיבה זה אמיתי, יש המון סוגים של מחסומים אצל בני אדם

את כל הזמן חוזרת לאותו מקום בתגובות שלך- אומרים לך שאין השראה ושהמוח ריק ואת ממשיכה לחזור לאותו מקום של פחד
מחסום כתיבה לא בהכרח נובע מפחד

סתם למשל אני אתן לך דוגמא- נניח את הולכת למבחן ויש לך בלאקאאוט, ואין לך כלום בראש, נכון? כלום, את לא מצליחה לחשוב על המבחן או בעצם על שום דבר אחר באותו רגע.
אז בדיוק אותו הדבר
או למשל ששואלים אותך משום מקום איזה סרטים את ממליצה
ייקח לך כמה זמן לחשוב בכלל על שם של סרט, וגם אז אולי בכלל לא יעלה לך כלום.
תפסיקי לחזור לאותה נקודה- אנשים מסבירים לך משהו אחר ואת ממשיכה בשלך.
אני מבינה שאולי ניסית לעזור פה לאנשים
יש מצב שאולי לך זה עבד פסיכולוגי כזה אבל זה קיים מאוד
יכול להיות שאת במצב שלך היום הרבה יותר מוצפת בהשראות ויש לך המון רעיונות אבל יש כאלה שבאיזשהו מקום נעצרים וצריכים זמן לחשוב ולהתנקות.

תמיד יש מחסומי כתיבה, יש דרכים שאפשר לנסות לעקוף את זה, כמו נגיד למחוק את כל השיחה האחרונה בין 2 הדמויות ופשוט לקחת את זה למקום אחר. סתם נניח.
אבל זה משהו יותר מורכב שמצריך אשכרה הפסקות וזמן לחשוב עם עצמך.

כל אחד והמוח שלו- זה שלך זה עובד, לא אומר שגם לאחרים ככה. זה היה נחמד יותר אם היית מציעה לאנשים את זה במקום להתחרפן ולהתווכח. יום טוב.

1. כשאני כותבת, אני נתקלת בסיטואציות שהמוח שלי ריק לחלוטין ואין לי שום רעיון באותו רגע ואני יכולה להבטיח לך שבמקרה שלי לא מדובר בכלל במצב של חוסר ביטחון עצמי אלה בזה שהמוח שלי ליטרלי ריק באותו רגע וזה בסדר.
2. תאמיני לי שהיו המון דברים מאוד גרועים שרשמתי והמון דברים מדהימים שרשמתי, אין כאן שום עניין של פחד מכישלון. העניין הוא שרשמתי את מה שהיה לי לרשום גם אם זה היה גרוע וגם אם זה היה מצוין בלי פחד של מה שיקרה עם זה.
3. אין רק מחסום כתיבה, תופתעי לגלות שמחסום נגינה אמנם לא קיים מכיוון שזה כמו להקריא טקסט- ביצוע פעולה קיימת.
אבל כן קיים מחסום "הלחנה" (לא בטוחה אם ככה לקרוא לזה) אבל זה בקטע של אדם שרוצה להמציא תווים וכדומה לשיר כלשהו והוא לא מצליח. כנל לגבי כתיבת שירים וכנל לגבי עוד מיליון תחומים בחיים.

^santa claus
מסכימה עם כל מילה, אבל הדוגמה של בלאק אאוט במבחן לא טובה לדעתי. כי רוב הפעמים בלאק אאוט נובע מסטרס או פחד לגבי המבחן גם אם זה לא במודע..

כל השאר מסכימה, וגם, עובדה, מחסומי כתיבה הם שלב. ועוברים אותם בסופו של דבר. וכמו שעוברים אותם הם גם יכולים לחזור.

וואלה היה לי מחסום כתיבה עד שכתב את השאלה הזאת. עכשיו יש לי על מה לכתוב. תודה לך.

חחח בטח שיש דבר כזה לא תמיד חייב לכתוב לאנשים פשוט לא בא

שואל השאלה:
מי אמר שתמיד צריך לכתוב?

אף פעם לא "צריך" .. זה מרצון.. ויש המון פעמים שרוצים ולא יכולים בגלל מחסום הכתיבה

שואל השאלה:
טוב, הורדתי התראות.

זה שאפשר לפתוח אותו אם מתאמצים לא הופך אותו לפחות מחסום

וואי את כל כך צודקת, הכל בראש פשוט

תנסי אולי לכתוב ספר שלם לא קטע כתיבה סיפור ארוך בלי מחסום כתיבה ובלי לשכתב את הכל מה שכתבת אחרי תגידי שאין כזה דבר מחסומי כתיבה

מחסום כתיבה לרוב זה מצב שאדם לאמוצא רעיונות על מה לכתוב. יכול להיות שיש לו המון על מה, אבל הוא לא רואה את זה כרגע. כמו שלמתכנתים יש מחסום כתיבה והם לאמוצאים פתרון של בעיה למרות שהוא מונח ממש מול העיניים שלהם... תקראי לזה איך שבא לך אבל זה קיים...

אני מסכימה שיש מצבים בחיים שמה שחוסם אותך הוא בעצם אתה בעצמך,
אבל יש מצבים שזה לא ככה, ושפשוט החיים מציבים לך מכשולים (מחסומים)

סתם דוגמה בהישרדות היום אם ראית, האנשים היו מרוכזים במשימה ובכל זאת הרוח או הגשם- גורמים חיצוניים הפריעו להם להגיע למטרה

(לא דוגמה מעולה אבל זה מה שהיה לי במוח כרגע)

כי זה ביטוי. ביטוי הוא לא אמיתי, בגלל זה הוא ביטוי. קור כלבים לא אמיתי, הוא ביטוי (אין קור שמיועד רק לכלבים). וכן, יש אנשים שלפעמים נתקלים במצב שכביכול אין להם 'מוזה" ו/או פשוט חשק/+ רעיון לכתוב.

זה שאת לא כותבת בגלל שאת חסרת ביטחון לא אומר שזה ככה לגבי כולם, צאי מהבועה שלך ותפגשי אנשים, ככה את תראי שאת טועה וזה לא נובע "מחוסר ביטחון" וזה נובע מדברים אחרים

בחיי
אני לא מסכימה איתך כל כך
אני כותבת כבר שנים, ואפילו התחלתי להצמיח מהכתיבה שלי משהו
אבל גם יש מחסומי כתיבה, זה מאוד תלוי על מה אתה כותב
למשל אני כותבת כרגע סיפור, התחלתי עוד חלק שלו אבל אין לי מושג איך להמשיך, אז אני כותבת עם הזמן
כשיש לי בסיס לכתיבה אני רושמת לי, וככה מונעת את מחסום הכתיבה
על המדינה והחיים והעולם תמיד יש לי מה לכתוב, לרע ולטוב
אבל לפעמים אין לך מושג, ואז אני יוצאת לטעון ומוצאת לעצמי רעיונות

בואי פשוט תגידי "אני יותר טובה ממכם כי אתם תקועים במחסום כתיבה ואני הצלחתי לצאת מזה", מה זאת ההתקפה הפסיכולוגית הזאת? באת לעשות עלינו פוזות? זה מה שהשאלה המתנשאת שלך משדרת. סורי אבל את נשמעת בדיוק ככה.

אני דווקא הבנתי כל מה שאת אומרת

אני חייב להגיד שאני מסכים איתך

זה נחמד שאת מנסה לצאת כביכול חכמה, שבאת לנו עם תובנה חדשה וכאילו גילית לנו את אמריקה
זאת בכל זאת הדעה שלך
אולי זה נכון ואולי זה לא, בפועל אנשים (גם אני) לא מצליחים לפעמים לכתוב
זה עובדתית קורה

לשאלתך,
לא כל שיר שאני כותב אני מוציא, כי אין לי מספיק כסף לזה.
אם היה לי, סביר להניח שאפילו הייתי כותב יותר.
אממ
גם אני לא מספיק פתוח בשביל להוציא את כל השירים, יש שירים שהם מאוד מאוד אישיים וזה רק פריקה לדף.

אבל כל מה שאני כותב, אני משתדל לשמור על סטנדרט ולעלות את הרמה של הטכניקת כתיבה.

מה שאני כותב שהוא ברמה נמוכה, אני מוחק ישר אחרי כי אין למה להשאיר את זה..

שואל השאלה:
- כתבתי ספר שלם.
- כשאני אומרת להוציא- אני מתכוונת בכללי לשתף עם אנשים. אפשר לשתף באינטרנט וזה לא עולה כסף.

וואו, כתבת ספר שלם את בטח ממש מוכשרת

אף אחד לא יקנה אותו אם הוא יהיה חרא