למה אני לא מצליחה להפסיק להיות עצובה?

אני כמעט בהחלמה מלאה מאנורקסיה, לא פגעתי בעצמי המון זמן ואני כבר לא ממש אובדנית. אני שמחה. טוב לי.
ואני עדיין לא מצליחה להפסיק להיות עצובה.
נמאס לי):
אני רוצה להפסיק להיות כל כך עצובה שהגוף שלי משתתק, כואב ושאני לא יכולה לזוז.
זה יעבור?
יש לכם טיפים?