2 תשובות
לא
מוסר זה דבר שקיים אצל כל אדם
מוסר זה דבר שקיים אצל כל אדם
קודם כל, די ברור שמוסר זה דבר שאין רק בגלל הדתות (אני יודע שלא טענת את זה), גם במינים חברותיים שקרובים אלינו יש הרבה אספקטים של מוסר.. דברים כמו הוגנות, שוויון, אמפתיה וכו... כל מה שנחשיב כחלק מההבנה שלנו לגבי מוסר נמצא לא רק אצלנו.
ככה שאם כבר הדת לא פיתחה מוסר, אלא בני האדם פיתחו (והמוסר היה קודם), ומה הדת עשתה? בגלל שדת זה כלי מצוין לשליטה באוכלוסיות גדולות של אנשים - היה אפשר לקיים מוסכמות מוסר רחבות בין אוכלוסיות גדולות שכנות, מה שעזר כמובן בהרבה דברים, ובכל מה שקשור לחברה, מסחר ותרבות.
בעיקר חברה, הרבה חוקים בתנך למשל לקוחים מחוקים שהיו כבר קיימים קודם בעמים שכנים, כלומר הדת עזרה להרחיב גם את החוקים והנורמות ולהפיץ אותם בין אנשים. אנשים באוכלוסיות שכנות יכלו להבין זה את זה בקלות יותר (בגלל שהם עוקבים אחר חוקים דומים וכדומה), ובכך זה עזר לדברים כמו מסחר ותרבות משותפים.
אני בטוח ב100 אחוז שללא הדת היינו עדיין מפתחים באיזשהו שלב מוסר מתקדם, וגם עם הדת - אין שום דבר שבאמת מרחיב את המוסר חוץ מהאנשים עצמם.
לאט לאט החברה המודרנית התפתחה, והדת התאימה את עצמה אליה.
מה שבאמת עזר לנו לפתח מוסר מתקדם - זה יותר התחלת השגת הידע הנרחב שלנו.
מאז שפיתחנו יותר השכלה, הוחלפו שלטונות הדת המבוססות על ערכי הדתות בתקנונים דמוקרטים (בעיקר) המבוססים על חוקי יסוד, והתוצאה של זנ היתה ביטול העבדות והעינויים, שלטון החוק הדמוקרטי, הירידה באלימות, הענקת זכויות האזרח, זכויות הנשים, זכויות ילדים, זכויות הומוסקסואלים וזכויות בעלי החיים, וזה רק בגלל שהתחום המוסרי שלנו התרחב (שנבע מהבנה נרחבת יותר של המציאות). ושוב, כל הרעיונות האלו, באו ממחשבות ותפיסות ראציונליות והגיוניות למי שאנחנו ואיך אנחנו צריכים להתייחס לאחרים.
אם לא ממש הבנת מה שכתבתי, אז בקצרה - לפי דעתי הדבר שבאמת עזר למוסר זה לא הדת, אלא מוסדות אחרים שבאו אחריה, והם הסתמכו יותר על הידע שהשגנו במהלך השנים.
הדת עצמה נשארה במקום הרבה מאוד זמן, היא אומנם גמישה קצת וזה למה היא שרדה - אבל לא גמישה מספיק. הרבה ממנה עדיין פרימיטיבי.
אז בפשטות, התשובה שלי לשאלה הראשונה זה "לא ממש".
והתשובה לשאלה השנייה זה "כן".
ככה שאם כבר הדת לא פיתחה מוסר, אלא בני האדם פיתחו (והמוסר היה קודם), ומה הדת עשתה? בגלל שדת זה כלי מצוין לשליטה באוכלוסיות גדולות של אנשים - היה אפשר לקיים מוסכמות מוסר רחבות בין אוכלוסיות גדולות שכנות, מה שעזר כמובן בהרבה דברים, ובכל מה שקשור לחברה, מסחר ותרבות.
בעיקר חברה, הרבה חוקים בתנך למשל לקוחים מחוקים שהיו כבר קיימים קודם בעמים שכנים, כלומר הדת עזרה להרחיב גם את החוקים והנורמות ולהפיץ אותם בין אנשים. אנשים באוכלוסיות שכנות יכלו להבין זה את זה בקלות יותר (בגלל שהם עוקבים אחר חוקים דומים וכדומה), ובכך זה עזר לדברים כמו מסחר ותרבות משותפים.
אני בטוח ב100 אחוז שללא הדת היינו עדיין מפתחים באיזשהו שלב מוסר מתקדם, וגם עם הדת - אין שום דבר שבאמת מרחיב את המוסר חוץ מהאנשים עצמם.
לאט לאט החברה המודרנית התפתחה, והדת התאימה את עצמה אליה.
מה שבאמת עזר לנו לפתח מוסר מתקדם - זה יותר התחלת השגת הידע הנרחב שלנו.
מאז שפיתחנו יותר השכלה, הוחלפו שלטונות הדת המבוססות על ערכי הדתות בתקנונים דמוקרטים (בעיקר) המבוססים על חוקי יסוד, והתוצאה של זנ היתה ביטול העבדות והעינויים, שלטון החוק הדמוקרטי, הירידה באלימות, הענקת זכויות האזרח, זכויות הנשים, זכויות ילדים, זכויות הומוסקסואלים וזכויות בעלי החיים, וזה רק בגלל שהתחום המוסרי שלנו התרחב (שנבע מהבנה נרחבת יותר של המציאות). ושוב, כל הרעיונות האלו, באו ממחשבות ותפיסות ראציונליות והגיוניות למי שאנחנו ואיך אנחנו צריכים להתייחס לאחרים.
אם לא ממש הבנת מה שכתבתי, אז בקצרה - לפי דעתי הדבר שבאמת עזר למוסר זה לא הדת, אלא מוסדות אחרים שבאו אחריה, והם הסתמכו יותר על הידע שהשגנו במהלך השנים.
הדת עצמה נשארה במקום הרבה מאוד זמן, היא אומנם גמישה קצת וזה למה היא שרדה - אבל לא גמישה מספיק. הרבה ממנה עדיין פרימיטיבי.
אז בפשטות, התשובה שלי לשאלה הראשונה זה "לא ממש".
והתשובה לשאלה השנייה זה "כן".
באותו הנושא: