בולמיות לשעבר או כאלה שבתהליך יציאה מההפרעות אכילה, איך הצלחתן?

אני לא חולה בבולימיה אבל בכל זאת
אני מקווה שתפני לפסיכולוגית
לא צריך להרגיש רע עם זה
ההורים שלי לקחו אותי לפסיכולוגית בגלל עניינים אחרים ואני יכולה לומר שאחרי כמה חודשים שנפתחים אליה זה מדהים וממש עוזר
אם לא הייתה לי פסיכולוגית יכול מאוד להיות שבכלל לא הייתי כאן חיה

שואל השאלה:
יש לי פסיכולוג ואפילו פסיכיאטר בגלל בעיות נפשיות אחרות. זה לא כזה עוזר...

זה היה קשה אבל לאט לאט התחלתי לאהוב את עצמי ניסיתי להסתכל על הדברים הטובים בי ופחות על הפגמים שבי. היו לי חברים שתמכו בי פסיכולגים וכל זה זה לא באמת עוזר זה תהליך שאת צריכה לעבטר עם עצמך

תדברי איתם על זה שזה לא עוזר
אולי אפילו תרופות....
אני לא יודעת אני לא מבינה את בזה ולא רוצה לתת לך תשובות שגויות,,,,,,
בכל מקרה בהצלחה ^_^

שואל השאלה:
יש לי תרופות באופן כללי ואני לא חושבת שיש להפרעות אכילה ^ אבל תודה ❤
ולאנונימית - איך הצלחת לעשות את זה? אני באמת מנסה לאהוב את עצמי אבל זה כל כך קשה. אני לא מצליחה כי אני עסוקה כל הזמן על המשקל ועל זה שאני חייבת להמשיך לרדת.

זה מאוד קשה אני לא אומרת שזה קל זה תהליך פעם שנאתי את עצמי מאוד בקושי הייתי אוכלת הייתי חותכת את עצמי עושה עוד המון דברים שהיזיקו לי אבל לאט לאט הכול הסתתדר זה לא שעכשיו אני מתה על עצמי ממש לא אבל לפעמים אני אוהבת להסתכל במראה ואני לא שוקלת את עצמי כל חצי שעה כמו פעם פשוט התרחקתי מאנשים שלא עשו לי טוב וזה דפוט קרה מעצמו

טיפול באשפוז יום להפרעות אכילה