מה אתם חושבים על הקטע שכתבתי? תספרו לי מה הרגשתם כשקראתם את זה סליחה שזה ארוך אבל כשתתחילו לקרוא אתם לא תרצו להפסיק

זה היה מוצאי שבת רגיל
אבא של הנערה מתפלל מקבל את סיום שבת בשמחה
אמא של הנערה כבר רצה במיהרה להוציא את הפלטה מהמקום
אחים שלה יושבים בחדרם ומשחקים
והנערה היא נמצאת בחדר וחושבת מה עכשיו אומרים להורים
היא רוצה לבקש מאמא שלה לעזור לה לחפוף הנערה לא הרגישה טוב
היא ניגשה לאמא שלה וביקשה ממנה לעזור לה
האמא רצתה לעזור
אבל האחים שיצאו מהחדר והאבא שסיים להתפלל
הם ישר ביקשו מהאמא לעשות בשבילהם מטלות
להכין אוכל לסדר את השולחן
האמא אמרה לנערה מצטערת ביתי אבל לא עכשיו
הנערה הבינה וחזרה לחדרה
היא יושבת על הכיסא שהיה מונח מול השידה
ולפתע היא שומעת את אביה ואחיה מחקים אותה וצוחקים עליה
היא יוצאת ושואלת למה הם עושים את זה והם לא נותנים לה לדבר והם רק ממשיכים לצחוק עליה
הנערה נכנסה לחדרה הנערה בכתה את כל הכאב שיצא לה מהגוף
הנערה לא הבינה למה גם הפעם היא הקורבן
למחרת בבוקר השעון מעורר והנערה ישנה
אביה נכנס לחדרה בשביל להעיר אותה לבית הספר
אך האב מוצא את ילדתו חסרת הכרה
הנערה לא התאבדה אלוהים החליט שלא טוב לה עם המשפחה הזאת אז הוא החזיר אותה לגן עדן
המשפחה שלה נהרסה
ההורים שלה לא מצליחים להוציא מילה אחת מהפה
אחים שלה מזניחים את עצמם ולא יוצאים מביתם
המשפחה המורחבת בוכה כל יום על אותה נערה
היא הייתה חברותית היא הייתה עם לב זהב
היא הייתה הלב של כל המשפחה
חברות שלה מצטערות על זה שנידו אותה
הן עומדות מול המיטה של הנערה ולא מצליחות לדבר הן רק רוצות לשוב לחדרן ולתת לדמעות לשלוט על חייהן
והנערה רק היא נמצאת למעלה במרומים
רק היא עוד לא תחזור יותר לחיים