אני לא יודעת אם אני רוצה להיות דתייה

אני מאמינה שהמשפחה שלך תקבל אותך בכל מצב .

את יכולה לאהוב את ה' ולא להיות דתיה מה הקשר

תעשי מה שאת מרגישה. בהדרגה, אל תפילי עלייך מההתחלה את כל המצוות והדברים, כי אז זה באמת נראה קשה ומעיק. תתחילי לאט לאט, בקצב שלך.

שואל השאלה:
אפשר להישאר רק עם האמונה?

תגדלי, תלכי לדרך שאת רוצה. אל תכבידי על עצמך יותר מידי, תעשי הכל מתון ובהדרגה, כשאנחנו מרגישים מחוייבים ויש יותר מידי מה לעשות, אוטומטית הולכים נגד וזה לא נהיה נחמד.
וכמו שכתבו מעליי, עדיין אפשר לאהוב את ה' ולהאמין, גם אם את לא דתייה.

להשתדל, אין צורך להוסיף חומרות אלא לעשות את המינימום הנדרש זה לא בשמים. ואם את לא מסוגלת להכריח את עצמך לעמוד בפיתויים, וכבר ניסית את כל העצות ולא הועילו, אז אין מה לעשות... (בבלי קידושין מ ע"א). אונס רחמנא פטריה.
יש לזכור: כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו (בבלי ב"ק נ ע"א) ומפרש רש"י משום שמורה לאנשים לחטוא. כמו שה' לא מוותר אסור לנו לוותר!

קודם כל רצון ה' אמרו להיות אצל בראש ובראשונה. לפני המפשחה ולפני הכל. אנחנו מחוביים קודם כל שלמוע בקול ה' יתברך ורק אחר כך להתייחס לגורמים אחרים.
נסי לבנות את עצמך. איפה ש'שה לך - זה התיקון שלך. תלמדי ספרי מוסר על אותו עניין. תצמאי לך רב שיכול להדריך אותו בדרך ישרה (אין הרבה כאלה, אבל נסי). אוכל להמליץ לך בפרטי (לא מתכוון להתתכב איתך, אבל כן מוכן לכתוב לך דברים מסוימים).
בהצלחה!

ישראל1111, מה זאת אומרת "לא מחויבת לכלום"? כל יהודי מעצם היותו יהודי חייב לשמור את כל המצוות.

^יש לחלק בין יצרו אונס אותו לבין אומר שהקב"ה ותרן.
אם הוא אנוס אז הוא פטור (בבלי ב"ב נז ע"ב ופירוש הרשב"ם שם, וקידושין הנ"ל), אין זה אומר שהקב"ה ותרן ח"ו.

"הוא זה שיצר אותנו ולכן הוא מבין אותנו הכי טוב ויודע בדיוק כמה זה קשה לנו זה הכול" - ואיפה בדיוק מצויין שהוא אמר דבר כזה?! אז אתה מחליט מה אלוהים רוצה ולא רוצה? ועוד כשזה בדיוק הפוך ממה שהוא "באמת" אמר? תחשוב שוב, אתה סתם פועל מתוך צביעות עצמית, אלוהים הוא לא מה שאתה רוצה שהוא יהיה, הוא מה שהוא. ואם זה לא מסתדר לך, אתה יכול לנסות להבין למה, אבל לא לעוות את דברי האל כך שיתאימו להשקפתך. "הרב תוצאה" כפי שאתה מכנה אותו, לפחות אינו צבוע.

שואל השאלה:
אל תריבו;-;

שואלת השאלה, אין ריב. לא בכל פעם שלא מסכימים ומדברים על זה , יש ריב. אחרת, לא היינו יכולים לדבר על כלום. דיברת גם על הקושי שבקיום המצוות, והוא פשוט לא רלוונטי כפי שישראל1111 מנסה להציג. אני רק מציין את העובדות כפי שאני מכיר אותן, וביקשתי תיקון לעובדות אם אכן קיים כזה. כפי שראית, התיקון לא הגיע עדיין.

ישראל1111, מה זה לא מחייב? יש את הברכות על הר גרזים ואת הקללות בהר עיבל ושם כל עם ישראל ענו על זה "אמן".
חוץ מהקללות הקודמות, יש זה בסוף את הקללה למי שלא יקבל על עצמו לשמור את כל התורה: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם "אָמֵן" (דברים כז, כו).
עיינו גם את האלה שכתובה בתחילת פרשת "נצבים". שמעת על המושג שמופיע בש"ס הרבה מאוד פעמים "מושבע ועומד מהר סיני" (נדרים ח עמוד א)? זה אומר אנחנו חייבים לשמור את המצוות בחיוב שבועה.

וכן, ה' יודע את הקושי ועל זה נאמר "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ" (תהלים קג, יד).
מצודת דוד
"זכור" - ותמיד זכור לפניו שאנחנו עפר וכפל הדבר במ"ש.
"יצרנו" - יצירתנו אשר הוא מעפר וא"א להפרד מכל וכל מתאוות הגוף.

בכל זה הוא חייב אותנו לקיים את כל מצוותיו, כי הוא לא צוה אותנו לקיים דברים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. זה אומר שכל מה שקב,ה צוה עלינו - שאנחנו כן יכולים לעמוד בהם. רק אם היינו אנוסים באיזה עבירה - אז אנחנו םטורים מהעונש. אבל חלילה לומר שאנחנו לא חייבים לקיים את מצוותיו (אנחנו כן).