נשבר לי הלב, למה לייצר זכרונות טובים אם הם מכאיבים כל כך אחר כך?

כי את לא מצפה לכך שהם יהפכו לרעים.

עדיף שיהיה זכרונות טובים להזכר בהם אחר כך מאשר שלא יהיו בכלל לדעתי

לב שבור הוא חלק מהחיים וקורה כמעט לכולם.
אוספים את השברים, כל אחד בדרך שלו, וממשיכים הלאה. בהצלחה(:

אז בואי לא נחיה בכלל, הרי כל זכרון טוב יכול להכאיב לנו בסוף.
ממערכות יחסים לומדים המון, במיוחד אלה שנכשלות. חוץ מזה שאת זוכה להנות מהרגע עם אותו האדם, גם אם זה לא לנצח.

כי את תזכרי את הטובים אחרי זה ותגידי תודה שחווית את הרגעים האלה גם אם זה נגמר רע.

שואל השאלה:
אם זה לא לנצח אז לא בא לי, מאוד קשה להתגבר על זה אחר כך אז למה שאני אכנס לזה מההתחלה, בשביל אושר רגעי שהסבל הוא כל כך מתמשך?

שואל השאלה:
אני כן אגיד תודה על השיעור שלמדתי... אבל מבחינת שברון לב אני לא מצליחה להגיד על זה תודה, אני מתה למחוק את הזכרונות עם כמה שהיו טובים, מתה

זכרונות נשארים רק חבל שאנשים שאיתם באים הזכרונות אינם

שואל השאלה:
כן.
במקרה הזה אני גם לא מעוניינת לחזור לבן אדם שיצר איתי את הזכרונות האלה.
עם כמה שזה מפתה.

כי את לא מצפה שהם יכאבו לך בעתיד ...
כי את לא יכולה לחיות מםחד של מה יקרה בעתיד...
תחיי את הרגע ...
יהיה בסדר