מה מברכים לפני האוכל על לחוח מעורבב עם אשל?

ל לחוח יש מספר ספקות מהי ברכתו, יש הנוהגים לברך מזונות יש המצריכים המוציא ויש שאפילו אמרו לברך שהכל.
לכן לדעתי עדיף ליטול ידים כדין וברכת המוציא על לחם ודאי ולאחר מכן לאכול את הלחוח. אולם מי שלא יכול לעשות כן ינהג כמנהג התימנים המברכים מזונות, למרות שהדבר צ"ע מדוע שלא יברכו עליו ברכת המוציא שהרי המחבת בו מבשלים את הלחוח הוא ללא שמן, אבל המנהג במקום המסופק הוא כלל גדול בהלכה. בכל מקרה מי שאוכל לחוח בפנ"ע צריך להזהר שלא לקבוע עליו סעודה.

על כל אוכל מעורבב מברכים "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות".

המוציא, זה כמו פיתה שנעשית על סאג' או מחבת.

פתיל - מה שאי אפשר לברך בנפרד מברכים "מיני מזונות".

לא הבנתי את דבריך.

בורקס למשל מברכים "בורא מיני מזונות" בגלל שזה כמה מאכלים מעורבבים.
כל מאכל שיש בו תערובת של אוכל מברכים "מיני מזונות" בגלל שיש בו כמה מינים של ברכות\מזונות.

לא. זה תלוי במידה שמעורבים בזה חומרים אחרים כגון שמן ומלית לסוגיה ובדרך העשייה. בכל מקרה כפי ידיעתי לא מערבים בלחוח שמן (גם אם כן זה לא הופך אותו למזונות) והנחתי היא שהשואל מתכוון ללפת את הלחוח בלבן ולא לערב בבצק.

ברגע שיש ספק לגבי מרכיבי המזון מברכים מיני מזונות בשביל לצאת מידי חובה.

אשמח לדעת מה המקור. אם כוונתך שמזונות פוטר כל דבר שמיזן זיין זה נכון בדיעבד, לא לכתחילה.

בגלל זה אמרתי - במקרה של ספק "מיני מזונות" פותר את האדם ומוציא אותו מידי חובה.