קטע כתיבה תגיבו בבקשה מוות

אנחנו צועדים בקצב לא אחיד אל המוות, גיהנום או גן עדן, חוסר וודאות, פחד משתק, עוד חלל שנוצר ועוד אדם שנעלם, געגוע תמידי לאדם שמילא את הבור השחור, "הזמן עושה את שלו". אף אחד לא יזכור אותנו עוד 200 שנה, לא הצאצאים ולא המדענים.

דור חדש יקום, כזה שיראה לנו כמה אנחנו טיפשים ולא מבינים, לא ילמד עלינו, נהפוך לצל מרחף בעולם, דור טיפשי יקום, כזה שיהרוס את האשליה שאנחנו כבר חיים בה, שריפות יום יומיות שישמידו את העולם, תוהו ובוהו, המילים הגבוהות יכחדו והסלנג יהפוך למרכז, העולם ישתגע.

פחד משתק כבר אמרתי? לצעוד הישר אל המוות, אל הלא נודע, לקחת את הנשמה ולהחזיר אותה למקום היוולדה, לתת את הדין על החיים המזדמנים והמדהימים, למה לא בחרנו במעשים הטובים והלכנו ישר אל הרעים, לראות במסך 4k את השתלשלות הדברים, להצטער על ההזדמנויות שנפנפנו ועל כל הפצעים שגרמנו, לבכות על השעות שביזבזו על שנאה עצמית, להתחרט שפשוט לא הקשבנו ל"אבא", לאבא הגדול והמרומם שבא להגן.

אף אחד לא יזכור אותנו.