"שלא עשני אישה"

אישה מברכת שאני כרצונו הרצון שלו יותר גבוה מהמגדר והנשים מברכות שה' עשה אותן כרצונו.

הגבר מודה לאלוהים שיש לו יותר מצוות לעשות, כי האישה פתורה ממצוות התלויות בזמן.(חוץ מכמה, כמו שבת וחגים ועוד..)

זה תפילה, מה שוביניסטי בזה..
האישה באה לעולם עם מעלה רוחני גבוה יותר מהגבר והיא מודה לאלוקים על כך: "ברוך שעשני כרצונו", מודה לה' שנולדה אישה ונולדה שלמה ברוחניות. לעומת זאת, הגבר מודה לאלוקים: "ברוך שלא עשני אישה", ולכן הוא צריך לטרוח ולהתפלל את התפילות כל יום, מה שהאישה פטורה מהם מהסיבה שהיא ממעלה רוחני גבוה.
הגבר מודה לה' שלא עשה אותו אישה, ולמה מודה? מהסיבה שלמה "למרוד" ולכעוס על ה' (חס וחלילה) בגלל שהוא גבר ולא אישה? הוא צריך לקבל את מה שהוא.

ובקשר המינוסים, אתם חושבים רק מה שאתם רוצים ולא מקשיבים לאמת, מעדיפים להאמין שהדת "שוביניסטית" רק בגלל פירוש לא נכון. אתם חושבים אחרת וצריכחם לשנות את זה, החשיבה ה"הפוכה" שלכם מבלבלת אתכם

הגברים אומרים את זה בתפילה מפני שנשים לא עושות מצוות עשה שהזמן גרמה.....

שובניסטי

רותם, אני מוכן להקשיב לאמת. מבטיח לקרוא בעיון כל מה שתכתבי כתשובה. תוכלי בבקשה להסביר לי את דיני האונס בתורה? אני לא רוצה להעדיף להאמין שהדת שוביניסטית, את רק צריכה להראות לי את האור. שלושה דינים לאונס בתורה, אשמח לשמוע כיצד הם לא שוביניסטים. אח"כ נחליט למי להודות ועל מה.

התפילה מתייחסת לזכות לקיים מצוות.
לגבר יש יותר מצוות מאישה ולכן כשמתעוררים ומתפללים לה' ומודים לו הזכות לעבוד אותו אז אישה מתפללת "עשני כרצונו" והגבר אומר בהקשר של כמות עשיית מצוות "שלא עשני אישה" . אנשים שמתפללים יודעים את ההקשר הזה ובגלל שהוא מתייחס רק להקשר הזה אין בו בעיה.

דוגמא - ילד בשם דני נפל לתוך מים .
אז אתה אומר "איזה מזל שאני לא דני" . אתה אומר שעצם העובדה שדני קיים זה דבר רע? לא. אתה פשוט אומר שאיזה מזל שאתה לא נפלת למים .

אותו דבר אז כשאתה מדבר על הזכות לקיים יותר מצוות.

איפה הזלזול? זו ברכה על חיוב במצוות שתלויות בזמן בניגוד לנשים (תוספתא, ברכות ו,כג; ירושלמי ברכות ט). יש עובדה הלכתית שהיא שנשים פטורות ממצוות עשה שתלויות בזמן וגברים מברכים על שהם חייבים בהן. יש שרוצים לשנות את מטבע הברכה לחיובי (ויש לדבר סמך מועט מנוסח א"י). בכל מקרה הברכה היא על החובות ההלכתיות ולא על עניין אחר.

מה קשר לתפילה אשכרה כתוב תודה שלא עשית אותי אישה. לא הייתי רוצה להיות אישה בתקופה הזאת

"אשכרה" גם כתוב מה ההקשר של המשפט הזה כמו שפירטתי בתגובה שלי 3 הודעות למעלה.

זה לא נאמר מתוך כוונה שוביניסטית, אלא כי ביהדות נשים מקיימות פחות מצוות מהגברים.

thorodinson - אל תתרגשי. זה מאנשים שרוצים בכוח שמשהו יראה כמו שבא להם בגלל שהם שונאים את הדת קודם כל ואחרי זה אוהבים אמת אם בכלל.
אנחנו יודעים את התשובה האמיתית.

"אתם יודעים את התשובה האמיתית", ואף אחד לא מתייחס לדיני האונס בתורה. השוביניזם בדת הוא מבחיל, ואתם נתפסים על משמעות של תפילה? אז מישהו לא הבין נכון את המשפט, אז מה? זו הדוגמה היחידה לשוביניזם בדת? כמה צביעות.
כמובן שגם עם התירוץ שלכם אפשר להתווכח - שתי ברכות קודמות ל"שלא עשני אישה" - שלא עשני גוי, ושלא עשני עבד. מעניין, בשתי ברכות אלו לא תגידו שהגוי הוא ברמה רוחנית גבוהה יותר (עליו לקיים פחות מצוות, נכון? רק 7), או שהעבד הוא לא פחות מהאדם החופשי ושווה לו, ואין פה בכלל שום ניסיון להפריד בין עבדים וגויים ליהודים. המשפט ברוך שלא עשני xxx, די ברור להבנה, השפה פשוטה, המשמעות ברורה, הצביעות חוגגת.
אז מה אתם אומרים על דיני האונס?

שואל השאלה:
^סוף סוף מישהו שמבין עניין!

התשובה לשאלה קשורה לדוגמא שנתתי למעלה על הקשר של משפט.. למרות שמסבירים לך את ההקשר אתה רוצה להמשיך לראות את זה אך שאתה רוצה לפרש. דיני האונס של שיעבוד האונס או הוצאה למוות שלו לא קשורים כרגע לנושא של השאלה.

חוסר השוויון נובע מקללת האישה לאחר חטא גן עדן - "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".
אבל שים לב שמדובר בקללה, לא במצווה. כשם שאנחנו מתאמצים להתגבר על הקללות האחרות ("בעצב תלדי בנים" נפתר עם הרדמה. "בזעת אפיך תאכל לחם" נפתר עם פיתוח החקלאות המודרנית) כך שואפים גם לתקן את קללת חוסר השוויון בין המינים.

אבל זה לא נכון להגיד חוסר שיוויון.. נשים יולדות וגברים הם אלה שמובילים אותם אבל גברים בונים ויוצאים למלחמה ונהרגים יותר. זה חלוקת תפקידים.

במעמד ההלכתי-משפטי בתוך המשפחה יש חוסר שוויון. זה די ברור, למרות שיש גם שיפור ברור מלפני מאות שנים

שוב.. גבר ואישה הם לא אותו הדבר. זה לא עניין של שיוויון אלא שונה. יש דברים שהגבר עושה ויש דברים שהאישה עושה. יש דברים שהגבר אחראי ויש דברים שהאישה אחראית.

זה שוביניסטי כמו הרבה דברים אחרים בדת.

חוסר השיוויון המשפטי יכול לנבוע הגיונית עקב השונות שקיימת בין המינים. להפריד בין המהות שלנו ולבין אך אנחנו בהכרח נתפקד במצבים מסוימים או מה חלוקת התפקידים המתאימה לנו לא יהיה נכון לעשות.

תיאורטית זה אפשרי, אבל מהיכרות שלי עם ההלכה אני לא משוכנע בכלל.
אבל אני לא פוסל את ההלכה אם יש בה יסודות פטריארכליים. אני מאמין בהתפתחות התורה לאור ערכי התורה, ויש לי סבלנות..

אף אחד לא מכחיש שהתורה אומרת שהגבר מוביל את האישה... הוא אומר.
אבל מצד שני אם אישה מתאימה יותר למשהו בזכות אין מניעה לתת לה את האפשרות למען טובת הכלל (דבורה הנביאה, יעל וסיסרא).

ושוב - אתה ייכול לעשות "שיוויון משפטי" למרות שיש הבדל בין המינים אבל זה לא אומר שזה מה שצריך לעשות. אני חשוב שאפילו להפך - אם אתה מבין שיש הבדלים זה חשוב שאתה תיצור את התבנית הנכונה בהתאם.

גם אם ההלכה נועדה לשקף את ההבדל המהותי, עדיין יש מקום לשפר במסגרתה את מעמד האישה וזכויותיה. זה לא סותר בהכרח את הייעוד המהותי השונה, וחכמי ישראל בהחלט עשו זאת.

כך למשל בדיוני הראשונים על הצורך בהסכמת האישה בייבום (רש"י פסק שיכולה לסרב בכל טענה, ואחרים חלקו), בתקנת מורדת שתיקנו הגאונים (כפיית בעל לתת גט ע"פ רצון האישה. רבים חלקו), לימוד תורה לנשים (יש שאסרו ויש שהתירו), כפיית אישה לעשות את מלאכות הבית (הרמב"ם כתב "אפילו בשוטים" וראב"ד חלק עליו), השתתפות נשים בזימון (יש שהתירו), ועוד המון סוגיות.

כאן אבל אתה מבלבל כמה דברים.. יש עיקרון שנקרא "ימין זה שמאל ושמאל זה ימין" (או מספר שמות או ספר דברים) שזה נובע מהתנ"ך. זה נותן למנהיגי הקהילה של כל קהילה להתיר דברים שאסורים (בגבולות מסוימים, אסור עכשיו להתיר למשל אכילת שרצים בשביל הכיף נגיד) או לאסור דברים שמותרים הכל על פי צרכי הקהילה.
אז בזמנים שונים דברים מסוימים היו יכולים להיות מותרים ובזמנים אחרים אסורים.
לימוד תורה למשל לא אמור להיות חלק ממה שאישה צריכה לעשות אבל הגבר בהחלט יכול ליידע אותה על דברי תורה.
לאישה היו דברים אחרים שהיא הייתה עושה כמו טיפול ילדים, דאגה לבית אז היה חלוקת תפקידים.
כפיית נתינת הגט אני האמת לא יודע מתי זה היה מותר לבעל לכפות על האישה נישואין בהתחשב העובדה שקיימת מצוות "עונה" שמדגישה שהאישה חייבת להיות מסופקת אחרת היא זכאית לגט. ואם הרבנים היו מתרשמים שהטענות שלה מוצדקות היו צריכים להתיר את הגט אבל שוב - אני מניח שתלוי על איזה תקופה אתה מדבר כי בתקופה מסוימת היה יכול להאסר ובאחרת להיות מותרת בהתאם למצב הקהילה. היהדות כן בעלת גמישות מסוימת אבל כמובן עד גבול.

ושוב - אם אתה קורא ללתת יותר זכויות "שיפור מעמד האישה וזכויותיה" אני לא אסכים עם ההגדרה הזאת כי אם אתה מתיר דברים שיפגעו בה בתור אישה אז לא באמת שיפרת. אז להתיר יותר לא בהכרח אומר לשפר.

רבינו, אתה זה שמערבב פה עניינים..

מדובר פה על דוגמאות של פסיקת הלכה, שנובעת מפרשנותו של כל פוסק למקורות המקראיים והחז"ליים.
יש בהלכה גם מקום לתקנות מקומיות, אבל לא בזה מדובר ברוב המקרים.

תקנת מורדת היא כפייה של בית הדין את הבעל לתת גט לאישתו - במידה והיא רוצה להתגרש. עד ימי הגאונים זה לא היה אפשרי, וגם אחריהם רוב הראשונים פסקו נגד התקנה הזו, ולכן אישה לא יכולה להתגרש מרצונה.

מה שאני אומר זה שבתוך הגבולות ההלכתיים יש מרחב פרשני גמיש שנכון לקדם דרכו את מעמד האישה וזכויותיה.

"להתיר יותר לא בהכרח אומר לשפר" - טוב, מסכים. צריך לדון בכל מקרה לגופו.

זה לא שובינסטי
מודים על זה שלא עשו אותך אישה כי לאישה קשה יותר.
היא סובלת ממחזור מלידה והמון דברים, לזה הכוונה

אני לא מדבר על שוויון מהותי אלא משפטי.
אני מסכים שישנה שונות ולא אמור להיות שוויון מהותי, אבל לא נראה לי שאפשר להסביר כך את חוסר השוויון המשפטי.