לא רוצה לקום מחר בבוקר לבסיס אבל גם לא רוצה ריתוק על זה או כלא.. מה לעשות?

המפקדת שלי נתנה לי עונש חמור מדי על טעות אחת קטנה ואפילו כשהבטחתי לא לחזור עליה שוב היא התעקשה לתת לי דווקא את העונש הזה.. לא בא לי לבוא מחר מוקדם לבסיס ולראות אותה או לשמוע פיפס ממנה! לא בא לי לציית לה יותר!

העונש שהיא נתנה לי יגרום לי להגיע למצב שאני גרה ברחובות אחרי שאני משתחררת! (אני חיילת בודדה שבינתיים גרה בדירה מצה"ל לחיילים בודדים ואחרי השחרור אצטרך לשכור דירה מכספי מה שלא יהייה לי אם לא אעבוד, והיא פשוט החליטה לאסור עלי להשתחרר מוקדם כדי לעבוד בעבודה שלי! ושום מקום אחר שחיפשתי חוץ ממלצרות שאני גרועה בזה או ברמניות לא הסכים לקבל אותי למשמרות ערב רק החל מ19:00.. ויש לי יומיות מאוחרות בדרך כלל)

נמאס לי פשוט נמאס!!! מפקדת, מאחורי זה שהיא מפקדת צריכה להיות גם אנושית ועם לב ואמפתיה כלפי אחרים ולשים לב לפקודות שיוצאות לה מהפה! ושתבין למה פתאום לא בא לי לציית לה! אני לא אגור ברחוב בשחרור שלי מהצבא בגלל שהיא לא תתן לי לעבוד במהלך השירות שלי בעבודה שאני נמצאת בה שבה הבוס עוד הסכים לקבל את האיחור הקבוע של ה20 דקות למשמרת כי שעת השחרור שלי שאושרה לי בעבר לא מאפשרת לי להגיע בזמן לעבודה..