אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות... בבקשה בבקשה תתייחסו, זה נורא חשוב...

אני יוצאת על מישהו כבר חודש. הוא חבר מדהים ואני אוהבת אותו מאוד וגם הוא אותי. הוא 17 אני 16. בהתחלה דיברנו הרבה שלא נפגשנו והיה ממש סבבה. עכשיו אנחנו מדברים רק שאנחנו נפגשים. 3 פעמים בשבוע כי הוא גר שעה וחצי/שעתיים ממני. אבל אחרי שכל אחד הולך לביתו?? כלום. מדבר איתי בבוקר. ואם אני לא אשלח הודעה במהלך היום כנראה שלא נדבר בכלל.
הוא עובד כל יום, בקייטנה, ממוקדם בבוקר עד אחת בצהריים גם די רחוק מהבית שלו. ואני עכשיו לומדת. אני מבינה את העומס שלו אבל גאד. הוא לא מתייחס אלי. אתם בטח חושבים שאני אובססיבית. אבל אני פאקינג רוצה לספר למישהו דברים שקורים לי, לשתף, עזרה ממנו בדברים. פשוט מרגישה ממש לבד ומתוסכלת. ובטח עכשיו תגידו שגם אני צריכה לשלוח הודעות. אני שולחת מידי פעם אבל אני מצפה שגם הוא פאקינג יכתוב משהו ויתעניין בי ויתחיל שיחה. הוא לא מקדם את השיחות לאף מקום. לא מתעניין יותר מידי. רק שאנחנו נפגשים אז פתאום כן. זה מחרפן מעציב ומתסכל. זה כבר בערך חודש ככה. דוגרי, קשה לי. הייתי כבר בכמה מערכות זוגיות וזה לא היה לי ככה, בטח ובטח שהזוגיות הזו טרייה וזה הכי אמור להיות ההפך.
דיברתי איתו כבר פעמיים/שלוש על זה. איך שהו זה תמיד יוצא שאני מתנצלת שהעלתי בכלל את הנושא והוא מבטיח שהוא משתדל כי הוא לא רגיל לדבר עפ אנשים ביום יום באופן קבוע. אבל רבאק. זה עובד ליום ומפסיק. מה לעשות? מה להגיד?

(להיפרד זה לא פיתרון)