אני חייבת לעבוד במשרד, כי אחרת אחותי כועסת עליי אבל קשה לי.מה לעשות? איך למצוא מוטיבציה?

מה אכפת לך מימנה תעשי מה שאת אוהבת

אז אולי תתפטרי ותחפשי עבודה אחרת אם זה ממש מקשה עליך נפשית?

שואל השאלה:
אני לא יכולה
אחרי זה כולם עושים לי פרצופים שאני יושבת בבית

למה אחותך כועסת עלייך?
המשרד שייך לה? (מנסה להבין את הסיטואציה).
אם את סובלת, קחי אותה לשיחה, ותאמרי לה זאת. את לא צריכה להיות בשום מקום שלא טוב לך בו, תקחי את זה ככלל לחיים.

*אל תשבי בבית. תכיני קו"ח, ותוך כדי שאת שם, תחפשי משרה אחרת ותלכי לראיונות.

שואל השאלה:
לא. זה פשוט כי אני אוהבת להיות בבית. אני כותבת ומציירת, ומנגנת בגיטרה. אני לא יוצאת הרבה, והיא רוצה שאני אשתנה ויהיה לי יותר בטחון. הבעיה היא שקשה לי במשרד. ממש קשה לי. אני לא מרגישה שזה עוזר בכלום. לא כיף לי. בכלל לא. אני חוזרת הביתה מאוחר, אין לי זמן להשקיע במה שאני באמת אוהבת.
זה עסק משפחתי, ואני עוזרת עם תיוקים וטלפונים כי המזכירה בחופש.

למה קשה לך? תסבירי לי על מנת שאוכל לעזור ולתת לך מוטיבציה או עצה טובה.
מה גורם לך לסבל כזה גדול?

שואל השאלה:
משעמם לי פה בטירוף. כאילו ברמה קיצונית של שעמום.

אוקיי, את אוהבת לצייר, נכון?
כשאין יותר מדי עבודה, קחי דף ועפרון ותתחילי לצייר.
זה גם ירגיע אותך וגם יפחית מהסבל.

את לא חייבת כלום! אם את סובלת שם את לא צריכה לעבוד בעבודה שאת לא אוהבת.
בואי אני אספר לך סיפור, סבתא שלי מאוד
לחצה על אמא שלי להיות הנדסאית ואיימה
עלייה שאם היא לא תהיה הנדסאית היא תהיה
ענייה ותהרוס לעצמה את החיים ואת המשפחה
ואמא שלי הקשיבה לה ולמדה שנתיים להיות הנדסאית, שנתיים שבהם היא סבלה ואז היא
פשוט עזבה כדי לעשות מה שהיא באמת רוצה ולהיות רופאה, והיא ממש לא ענייה וממש לא פירקה את המשפחה. ואמא שלה גאה בה ואוהבת אותה,
תקשיבי לי עכשיו רציני, אבא שלי שונא את העבודה שלו והוא כל הזמן עצוב וכועס והילדים והאנשים סביבו מרגישים את זה. תעשי טובה לעצמך ולאנשים סביבך ותעבדי במקום שאת אוהבת ❤

שואל השאלה:
זהו שתמיד יש עבודה, וצריך להביא דפים מהמדפסת ולסרוק ולשלוח מיילים. הבעיה שאני לא יכולה להיות עצמאית. בצבא גם הייתי במשרד, אבל ניהנתי כי ידעתי מה העבודה והיו לי מלא חברים.

למה את חושבת שאת לא יכולה להיות עצמאית? בוודאי שאת יכולה. הכל מתחיל בראש.
50% מהעבודה שלי והמקצוע שלי הוא לסרוק, להדפיס ולענות למיילים.
ברגע ששיניתי את דפוס החשיבה שלי לגבי חוסר הסבלנות שלי לזה, התחלתי להנות מזה.