הצטרפתי לצופים ואני ממש מתקשה לקחת חלק

תקשיב קודם כל הכל בסדר. הכל יהיה טוב.
אני לא יודעת איך השבט שלך כמות החניכים וזה אבל אני אגיד משהו מהמקום שלי טוב. אז אני באה משבט קטן כאילו ממש פיצי שבט קומונה ולנו היה את החיבור לשכבה מעלינו שזה כאילו אלה שעולים ליא וכאילו אני מדברת עכשיו על מה שהיה שנה שעברה ואיך שהרגשתי. הרגשתי שהרוב מתחברים וזה ואני פחות ואני יותר מחוברת לשכבה שלי עצמה כאילו זה מה שהרגשתי באותה תקופה ושאני פחות חלק וזה והלכתי עם הרגשה הזאת מלא זמן. עד השנה הזאת שזאת בעצם אצלי גם שנת קורס אבל השתכבגנו מוקדם וגם חלק מהשכבג פרש וזה.. אז קיצר מה שאני מנסה להעביר עם כל מה שכתבתי שהכל בסדר וזה בסדר לחשוש ושאגב שתדע חשש זה טוב! אני בטוחה שאתה תמצא את המקום שלך ואגב עצה ממני. ככל שתחשוב על כמה שאתה מרגיש פחות מחובר לשאר השכבג ככה תמשיך! אני יודעת נשמע טיפשי אבל פשוט כדאי להשתחרר מזה ולא להתעסק עם זה יותר מדי ולתת לזה לזרום. אני בטוחה שהכל יהיה טוב. ואגב למה שתרצה לפרוש? ואני מאחלת לך בהצלחה שנה הבאה! (אני גם קורס רק שהתחלתי להדריך בשנת קורס שלי.)
וזהו חפרתי קיצר

אה ואגב תמיד יהיה קשה בהתחלה אבל כי זאת התחלה לאט לאט תכיר חברים חדשים והכל יהיה אחלה.

arrow_drop_down
אל תדאג, עוד לא התחילה השנה.
לאט לאט אתה תכיר ותתחבר לאנשים.
חכה קצת, תנסה להגיע לכל המפגשים ולהתחבר לאנשים.
לא כולם מתחברים מיד, ואפילו לרוב לוקח זמן.
יש כאלו שמתחברים ביום הראשון, יש כאלה שרק אחרי חודשיים ויש כאלה שאחרי חצי שנה.
בסופו של דבר אתה תמצא את האנשים שאתה נהנה איתם ומשתייך אליהם ותתחברו.
תהיה בטוח בעצמך ובמה שאתה שווה, תהיה חברותי ואל תתבייש, תזרום ותהיה קליל (לא בקטע של להגרר, אלא לצחוק ולנסות להפתח).
תשדר לאנשים ביטחון, תאמין לי אנשים נוטים להתחבר יותר לאנשים שמדברים ומשדרים ביטחון מלאנשים שמתביישים ומהססים.
ותאמין לי שכולם חוששים ועדיין מחפשים את המקום שלהם ככה זה תמיד.
אני גם בסיטואציה דומה ואני בטוחה שגם יש לא מעט מהשכבה שלך שמרגישים כמוך.
בהצלחה!